ברוך, אשר
בן לילי ומשה. נולד ביום ו' בתשרי תשל"א (6.10.1970) בבת ים ולמד בבית-הספר היסודי 'הרצל' בעיר. הוא השלים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון 'אורט שפירא' ביפו. אשר היה חברותי. הוא היווה חוליה מרכזית בין חבריו, שאהבו אותו מאוד, כפי שכתבה ידידתו במכתבה אליו: "אתה הוא כל האושר שבלב שמחק את כל הכאב, המזל באהבה היה כל-כך שחור ואתה במבט עיניך ללבי הכנסת אור". הוא אהב לעזור לזולת. כך, למשל, סייע לחבריו בתיקון מכוניותיהם בעזרת אביו, ש'גייס' למטרה זו. כן סייע לידידותיו בלימוד נהיגה, ובעיקר למשפחתו ולאחותו – בתיקון תקלות שונות שקרו בביתה, ובהשגחה על ילדיה, אחייניו, אותם אהב מאוד. לפני שהתגייס לצה"ל עבד כטכנאי שירות של מכונות כביסה והוכיח עצמו כעובד מסור ונאמן. אשר גויס לצה"ל בשלהי פברואר 1989 והוצב לחיל-השריון. כאשר עמד לסיים את שירותו הסדיר, תיכנן לבקר את אחותו, שהתגוררה בארצות-הברית, אך הוא לא זכה להגשים את תוכניותיו. ביום ח' בכסלו תשנ"ב (14.11.1991) נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות – מלכה ואתי. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "רב"ט אשר שירת ביחידתנו כשנה, והגיע אלינו לאחר שירות ממושך וקשה במסגרת היחידה המשוריינת בצבא. בעת שירותו יצאה היחידה למשימות ביטחון שוטף ברחבי המדינה. גבול הצפון והאינתיפאדה. אשר השתדל מאוד להשתלב במסגרת החטיבה וסייע ככל יכולתו במשימות שעמדו בפנינו. אין בפי מלים להביע את הצער והכאב עם מותו".
