ברודר, דב (ברלה)

בן אסתר ואלעזר, נולד בשנת 1927 בווילנה שבליטא (אז פולין). בהיותו בן שבע, והוא ילד חלש וחולני מאוד, עלו ההורים לארץ- ישראל, לירושלים, ושם הבריא הנער והתחסן. הוא סיים את בית- הספר העממי "גאולה" בירושלים ועבר משם לבית-הספר המקצועי "עמל". כעבור שנה, בשנת 1945, יצא יחד עם קבוצתו "גורדוניה הצעירה" כגרעין הכשרה בקבוצת "מעפילים" אשר בעתלית ונעשה לדייג. הוא הצטרף לפלמ"ח ולתקופה קצרה גם לפל"ם, השתתף בפעולות נועזות – ב"רכישת" נשק ותחמושת מקרונות-רכבת בריטיים, העברת מעפילים והברחתם, פיצוץ סירת המשטרה בנמל חיפה ועוד. גרעין ההכשרה התפזר. דוב חזר לירושלים, למד נהיגה, רכש טנדר להובלת משאות והחל לעבוד ברשות עצמו. באותה שנה נשא אישה. בסוף 1947 עבר לגור ולעבוד בנתניה. היה חביב על כל יודעיו וכונה בכל מיני כינויי-חיבה, כגון: "הבחור עם הטנדר", "הבן המסור", "הבעל הנאמן", "הגברתן העדין" וכו'. בפרוץ מלמת-העצמאות התגייס לחטיבת "אלכסנדרוני" ולחם בגזרת כפר סבא. נפל בין הימים ו'-י' באייר תש"ח 19.5.1948)-15) בלחימה באזור כפר סבא הערבית. השמועה אומרת שישב במשוריין שנפגע מפגז אנטי-טנקי ועלה באש. גופתו לא נמצאה. השאיר אחריו אישה, בתיה. מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.