ברודנר, שלומי

בן ורד ומתתיהו. נולד ביום ט"ו באייר תשל"ו (15.5.1976) בכפר סבא. שלומי נקרא על שם דודו, שלמה ברודנר, שנהרג במלחמת יום הכיפורים. שלומי היה דומה מאוד לדודו, והיה לאושר גדול ויקר למשפחת ברודנר. בגן היה שלומי שובב עם לב זהב. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי "בן גוריון", המשיך בחטיבת הביניים "בן צבי" וסיים בבית-הספר התיכון "כצנלסון" במגמה הביולוגית. בהיותו תלמיד בתיכון היה פעיל בקבוצת הכדורגל "עלייה" של הפועל כפר סבא. בראשית אוגוסט 1994 התגייס שלומי לצה"ל ואת ראשית דרכו בצבא עשה כנהג נגמ"ש. הוא מילא את תפקידו במקצועיות רבה והיה חייל אחראי ובעל משמעת עצמית גבוהה. על סמך הערכה זאת נשלח שלומי לקורס קצינים ובסיומו הוצב כמפקד פלוגה בגדוד נ"מ של חיל האוויר. גם בתפקיד זה נחשב שלומי לקצין מצטיין בכל התחומים והיה אחראי, מקצועי ובעל נחישות מרובה. שלומי היה בעל אומץ ותעוזה יוצאים מן הכלל, ועם זאת, אדם נעים הליכות ומקובל על חייליו ומפקדיו. ביום 3.12.1996 נפצע שלומי באורח קשה מפגיעת רכב, בעת פעילות מבצעית. הוא הובהל בטיסה לבית החולים "רמב"ם" ושם, לאחר כשבועיים, ביום ו' בטבת תשנ"ז (16.12.1996) נפטר מפצעיו. בן עשרים היה בנופלו. שלומי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. השאיר אחריו הורים ואחות – טל. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. במכתב ניחומים למשפחה כתב מפקד הגדוד שבו שירת שלומי: "שלומי שירת עמנו כחייל וכמפקד. שאיפתו ונחישותו להיות מפקד מגלמות יותר מכל את האופי והרצינות שבהם לקח את החיים. הכרתי את שלומי עת הגיע לגדוד כחייל, ובשיחה עמי הדגיש בפני כי ברור לו שדרכו במסלול הקצונה. …ידעתי אז, שעומד לפני בחור רציני, אחראי ואיכפתי." (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)