fbpx
ברדה, מושיק (משה)

ברדה, מושיק (משה)


בן אסתר ויוסף. נולד ביום כ"ו באב תשמ"ג (4.8.1983) בפרדס חנה, אח לענבל ולעדי. מושיק, ילד יפהפה עם תלתלי זהב ועיניים מאירות ותכולות, גדל והתחנך בפרדס חנה להורים בני המושבה. הוא התגלה כילד נבון, חרוץ וסקרן. מושיק החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'מרחבים' ובלט בו כתלמיד מצטיין. הוא המשיך לחטיבת-הביניים של בית-הספר החקלאי בפרדס חנה וסיים את לימודיו בבית-הספר המקיף למדע ולאמנויות בחדרה, במגמת אלקטרוניקה ומחשבים. מושיק גילה עניין בתחומים רבים ותמיד שאף לדעת, לראות ולהבין. הוא הרבה לקרוא ספרים מעולמות תוכן שונים: פילוסופיה, מדע בדיוני ופנטזיות, ספרי מתח ועוד. הוא ניחן באוזן מוזיקלית ומחובר היה בכל נימיו למוזיקה. בתקופת התיכון ניגן בגיטרה והאזין למוזיקה מסוגים שונים – ישראלית, שנות השישים ועכשווית. גם למחשבים נמשך מאוד וגילה בהם עניין רב. היה מבלה שעות ארוכות מול המסך: גולש באינטרנט, מגלה אוצרות מוזיקליים חדשים, מתכתב עם אנשים, צופה ולומד את רזי המחשב. מושיק היה קרוב מאוד למשפחתו ונהג לעזור להוריו בכל משימה: נגרות, עבודה בגינה, בישול, אפייה ועזרה במטבח; הוא אהב לפרק, להרכיב, לתקן וליצור. הוא התייחס בכבוד לכל אדם, הרעיף חום ואהבה על סביבתו והיה קשוב לכולם – מקטן ועד גדול. חבריו יודעים לספר כי היה חבר אמיתי, חבר שנותן את הלב. בנובמבר 2001 התגייס מושיק לצה"ל בגאווה רבה ובחר לשרת בחיל-ההנדסה. לאחר שסיים טירונות קרבית יצא לקורס חובשים ובסיומו הוצב בבית-הספר להנדסה צבאית בדרום הארץ, שם שימש כחובש קרבי. מפקדיו וחבריו ליחידה מספרים עליו כי הצטיין בתפקידו, אהב לעזור ועשה מעל ומעבר בעבודתו כחובש; נטל אחריות וטיפל בחיילים בכל ליבו, במסירות ובאחריות, בכל שעה משעות היממה. על הרושם החיובי שהותיר, העיד מפקד בית-הספר להנדסה צבאית: "מפקדיך וחבריך ראו בך חבר וחובש מקצועי וערכי העושה את המירב ומעבר לכך כדי לבצע את תפקידו, וככזה שאינו נרתע ונסוג מקשיים בעשייה למען דברים בהם אתה מאמין. על אף פרק הזמן הקצר יחסית אותו צברת בשירות, בלטת לחיוב בהצטיינות ודובר על הוצאתך לקורס קצינים או קידומך ומינויך לחובש גדודי. איכותך כאדם וכחייל, אישיותך ותפקודך, הפכו אותך למוערך מאוד ולאחד הבולטים בבט"ר." ביום י"א בשבט תשס"ג (14.1.2003) נפל מושיק בעת שירותו והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בפרדס חנה. הותיר הורים ושתי אחיות. בשורות הכיתוב האישי על קברו חקקה משפחתו את המלים: "להתראות מתוק, שמור על עצמך, תן לשמים לחבק אותך…" חבר קרוב כתב לזיכרו: "אם מושיק היה צריך לכתוב הספד, הוא לא היה כותב, כי בכל מקרה את מה שמרגישים אי אפשר להגיד במלים… מושיק שנא להיות כמו כולם… אצל מושיק ללכת נגד הזרם – היתה אידיאולוגיה. הוא לא היה שואל שאלות, כי גם כך היו לו את כל התשובות. הוא לא היה מבקש שיסבירו לו, כי הוא הבין הכול!" משפחתו של מושיק הקימה לזיכרו אתר אינטרנט ובו תמונות מתקופות חייו השונות, דברים שנאמרו לזיכרו ומכתבי מפקדים, חברים וקרובי משפחה. כתובת האתר: http://planet.nana.co.il/moshik_b/.

דילוג לתוכן