fbpx
ברגר, יעקב

ברגר, יעקב


בן גניה וקלמן. נולד בשנת תרס"ז (1907) בעיירה ינדז'יוב שבפולין. הוריו היו אמידים ותמכו במפעלי ציבור יהודיים ובתנועה הציונית. את השכלתו היסודית רכש יעקב בעזרת מורה פרטי בבית. בגיל שלוש-עשרה החל את לימודיו בגימנסיה. הוא היה אהוב ומקובל על חבריו אך לא מצא סיפוק בין חבריו הפולנים. בגיל שש-עשרה נסע לעיר המחוז, הצטרף ל"שומר הצעיר" והקים סניף של התנועה בעיירתו. משדרש ממנו בית-הספר הפולני לנטוש את התנועה עזב את הגימנסיה והחל להקדיש חייו למפעל העליה לארץ-ישראל. הוא התחיל ללמוד עברית וארגן את חבריו לעליה ארצה. ב-1925 נוסדה ביוזמתו נקודת הכשרה חקלאית בכפר סנדזיוביצ'ו. באסרו חג של פסח יצא יעקב עם קבוצת חברים להכשרה שנקראה "הכנופיה". בתנאי העבודה הקשים שימש יעקב דוגמא ומופת לחבריו בכושר התמודדותו ובאופטימיות שלו. בשנת 1926 עלה יעקב לארץ-ישראל. שבועיים לן על שפת הים ולאחר מכן מצא מקלט לילה באורוות פרדות. הוא נהג לטייל עם חבר ברגל ברחבי הארץ, ובטיולים אלה דבק ליבו לאהבת הארץ וליופיה. כעבור זמן מה עבר לירושלים. שם עבד תחילה בסבלות ובעבודות מזדמנות. במקביל הצטרף לארגון ה"הגנה". משהתערה בירושלים החל לעבוד במחלקת הטלפון. הוא הצטיין בעבודתו, ביחסי אנוש טובים וניחן בתפיסה מהירה. לאחר מכן החל לעבוד בקביעות בחברת החשמל הירושלמית. במאורעות תרפ"ט התמסר להגנה יחד עם חבריו; היה פעיל בתנועת הפועלים והתייצב בראש משימות רבות. בשנת 1932 נסע לתל-אביב מטעם "הפועל" כדי לארגן את פעולת "הסדרן", לשם כך עזב את מקום עבודתו ומצבו הכלכלי הורע. עובדה זו לא מנעה ממנו לעזוב פעם נוספת את עבודתו לאחר שהסתדר בעמל רב בעבודה חדשה כדי להיחלץ לשמירה באיזור החולה. תוך כדי שמירתו שם חלה בקדחת וחזר לירושלים חולה ורצוץ אך מלא מרץ והרגשת חובה כלפי הכלל. עם פרוץ מאורעות 1936 אושפז יעקב בבית החולים "הדסה" בעטיה של מחלת הדיזנטריה. הוא השיג בערמה את בגדיו וברח מבית החולים כדי להשתתף בפעולות נגד הכנופיות הערביות. בן בית היה בקיבוץ רמת-רחל. שם גרו רבים מחבריו והרבה מפעילות ההדרכה והאימונים של ארגון ה"הגנה", בהם נטל חלק פעיל, נערכו בקיבוץ. ב-1938 נמנה עם העולים לחניתה. עליה זו נועדה להחזיק את הנקודה לתקופה ממושכת ולהוכיח, כי התקפות הכנופיות לא הצליחו לשבור את רוח היישוב. בקרב הראשון על חניתה נפצע יעקב קשה. חמישה ימים שכב מתייסר בכאביו בבית החולים בחיפה, ובכ"ג באדר ב' תרצ"ח (26.3.1938) נפטר. הוא הובא למנוחות ברמת-רחל. שמו הונצח בספרים "חניתה – עליה, האחזות התגוננות" ו"בדרך לצה"ל".

דילוג לתוכן