ברגמן, מנחם (אחם)
בן מרים ויעקב. נולד בט' בתמוז תרפ"ה (1.7.1925) בתל אביב. בעת לידתו התגוררה משפחתו ברמלה שבה שימש אביו כקצין משטרה. כשמלאו למנחם ארבעה חודשים, נקרא אביו לעבור לצפת כקצין המחוז וכך עברו ימי ילדותו במקומות ישוב שונים בארץ. מנחם היה ילד יפה-תואר וכבר בגן הילדים בצפת הצטיין בידיעת שירים. הילדים קראו לו "אחם" כפי שקרא לעצמו מאז התחיל לדבר ומאז דבק בו השם לכל חייו. לימים עבר ללמוד בבית ספר בחיפה ובעיר זו גם היה חבר בתנועת הצופים ופעיל בה. בבית הספר ובצופים נודע בערנותו לגבי המתרחש בעולם, ביהדות ובישוב העברי הארץ. בימי מלחמת העולם השנייה, והוא בן 15, תלמיד בגימנסיה הריאלית בחיפה, יצא עם חבריו לחודש עבודה בקיבוץ עין השופט ולאחר מכן עשה עם קבוצתו שנת עבודה בקבוצת גניגר ושם התמסר לענף הצאן. בתום שנת ההכשרה התלבט הרבה אם מותר לו לשוב באותם ימים הרי-גורל לעם ולישוב, לחיי תלמיד תקינים, כפי שדרשו ממנו הוריו. הוא כתב אז באחד ממכתביו: "…האוכל לשבת ולהתמסר במנוחה לכימיה או פיסיקה או תורת הקרקע או תורשה וכדומה? אדם יכול לעסוק בכך רק כשהוא בטוח שהכל בסדר. אם אין בטחון כזה – אין לימודים, זה ברור". לבסוף החליט להפסיק את לימודיו בגימנסיה הריאלית ולעבור לבית הספר החקלאי על שם כדורי משום שבית ספר זה מחנך חקלאים-עובדים ולכאלה, כך סבור היה, זקוקה הארץ באותן שנים ובשנים שלאחריהן. בצד לימודיו בבית הספר התעניין בתעופה, במוסיקה, למד נגינה ושפת אספרנטו וגם השתתף בטיול למצרים. הוא ניסה כוחו גם בשירה אך פעילותו האינטנסיבית לא הותירה לו פנאי לכך ולכן לא כתב אלא שירים מעטים. בהשקפותיו החברתיות והלאומיות שנתגבשו במשך הזמן, ראה את היצירה המשקית כיסוד המפעל הארץ ואת היד האוחזת בשלח כמגן לה. בתום שתי שנות לימודים בבית הספר החקלאי החליט להיכנס לקיבוץ ובו התחבב על חבריו ועל כל מי שבא עמו במגע. כל תפקיד שהוטל עליו, אם בעבודה ואםבהגנה, מילא במסירות רבה. כמפקד כיתה בחטיבת הפלמ"ח פעל בג'וערה שליד עין השופט, בסיס אימונים חשוב של החטיבה. בכ"א בתשרי תש"ו (28.9.1945) ביצעה כיתתו תרגיל חדירה לכפר ריחניה. מנחם נפצע ברגלו ולא יכול היה לסגת. אנשי הכפר העבירוהו לעין השופט ומשם הועבר לבית החולים הממשלתי בחיפה. בינתיים איבד דם רב ושעות אחדות לאחר שנותח הוציא את נשמתו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה. הניח הורים ואחות. בשנת תש"ז יצאה חוברת לזכרו בשם: "בן הארץ". שמו הונצח גם בספר הפלמ"ח. בקרבת רמת השופט, במקום שבו עבד ונפל, חנכו ידידיו ובני משפחתו אכסניה לנוער בשם "בית אחם".
