ברבי, הרצל-אליהו (אלי)
הרצל (אליהו), בן מרים ומרדכי, נולד ביום ו' בטבת תשי"ד (12.12.1953), בטבריה ולמד בבית-הספר היסודי-דתי "יבנאל" שליד טבריה. אחרי-כן עבר ללמוד בישיבה התיכונית "בני-עקיבא" בכפר הרא"ה. הרצל היה תלמיד מצטיין כבר בבית-הספר היסודי ומוריו הציגו אותו תמיד כדוגמא לתלמיד שקדן. בין חבריו היה אהוב ומקובל. אחת התכונות הבולטות ביותר באופיו, הייתה נכונותו לסייע ולעזור לזולת תמיד. הוא חיפש ממש ידידים הזקוקים לעזרה וחש סיפוק עצום כאשר נתנה לו האפשרות לעזור להם. בתקופה שלמד בבית-הספר התיכון, הקדיש הרצל שעות רבות ללימוד ולשינון שיעוריו בבית, באומרו להוריו כי הוא "רוצה להיות עוד יותר חרוץ". בכל פעם שבאה אמו לאסיפת-הורים בישיבת כפר הרא"ה, היה מחנכו של הרצל קורא לו, ובנוכחות אמו אומר: "אני ממש נהנה לראות תלמד כה למדן ושקדן כבנך…" התחביב שהרצל הקדיש לו שעות מרובות, היה איסוף בולים. כדי לרכוש בולים חדשים לאוסף, היה מוכר את ספרי הלימוד הישנים שלו. סיפוק רב מצא גם בכתיבת חיבורים. זמן קצר לפני נפילתו קנה גיטרה והחל לפרוט עליה. חלומו היה להמשיך ללמוד בטכניון ובחופשת הקיץ עסק במלאכות שונות, כדי לחסוך כסף למימון המשך לימודיו. הרצל גויס לצה"ל בראשית פברואר 1972 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון, שם הוכשר כמפקד טנק. מפקדיו ראו בו חייל אחראי, ממושמע ובעל תושייה ולכן הייתה עלייתו בסולם הדרגות מהירה. במלחמת יום-הכיפורים השתתף הרצל בקרבות שריון שהתחוללו בסיני. במהלך אחד הקרבות נפצע קשה והועבר לבית-החולים. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973), מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. מפקד היחידה בה עשה הרצל את רוב שירותו הצבאי, כתב למשפחה השכולה: "אנו מפקדי היחידה וחייליה, אשר זכינו להכיר את בנכם, נושאים את זכרו בדומיה ובחרדת קודש". הוריו של הרצל הנציחו את זכרו בבניית היכל על שמו, בבית הכנסת "יחזקאל הנביא" בקרית-אתא.
