בראון, מאיר

נולד ביום ג' באלול תרפ"ד (2.9.1924) בעיר וינה, בירת אוסטריה. בן יחיד להורים זקנים, עניים ושומרי מסורת. בבית-הספר העממי התרועע והכין שיעוריו עם בן למשפחה ציונית אמידה ומשנתיתם בילדותו נתקבל כבן למשפחת חברו ויחד עימו המשיך ללמוד בבית-ספר תיכון. הצטיין בשקידה רבה בלימודים ובהתנהגות בבית-הספר ובבית ובגיל 14 הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר". מאז סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית סבל רבות מידי הנוער ההיטלראי. בקיץ 1939 עלתה ארצה משפחת חברו והוא יצא עם חברי תנועתו להכשרה באוסטריה הדרומית ומשם ניסו להעפיל לארץ. בגלל פרוץ מלחמת-העולם השנייה נשארו תקועים ביוגוסלביה ורק כעבור שנתיים של תלאות, רעב, מחסור וקור הגיעו לארץ, במרס 1941, במסגרת "עליית-הנוער", ומששוחררו בערב פסח ממחנה עתלית עבר עם חבורתו לחינוך והכשרה בקבוצת שילר. מאיר התמחה בענף הלול ומילא תפקידים אחראים בהנהגת החברה. אחרי שנתיים הצטרף לחבורה אחרת של חברים לבן שמן, עבר עימה לכפר החורש, משם נשלח לסמינר הקיבוצים בתל- אביב ואת שעות הפנאי הקדיש ללימודים נוספים, להכנה לבחינות-הבגרות. בינתיים התאחדה חבורתו עם קבוצת "הדסה" והוא חזר אל החבורה המורחבת למקום-מגוריה הזמני בחדרה ואחר-כך עלה עימה להתנחל בקיבוץ גזר. הוא נכנס לעבוד במסגריה ואחר- כך במפעל המיטות, והגיע לדרגת השתלמות גבוהה במקצועו החדש. בשעות הפנאי האזין למוסיקה טובה או התייחד עם ספרים טובים באוהלו. את סבלו הפרטי נשא בתוך-תוכו בשקט, ובשביל הזולת היו לו רק מאור-פנים, אדיבות ולבביות. בחודשי מלחמת-העצמאות עסק בעבודה ובשמירה והגנה כיתר חבריו. גזר שכנה בסמוך לכביש רמלה-לטרון וכוחות הלגיון באזור ראו בה איום וביקשו לכובשה לקראת ההפוגה המתקרבת. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) לקראת צהריים התארגן כוח האויב, שמנה פלוגת לגיון, כוחות בלתי סדירים ושריוניות ותקף את הקיבוץ. אש האויב הכבדה הרסה את עמדות המגן ושיתקה כל אפשרות של התנגדות מאורגנת. האויב הצליח לפרוץ למשק ולכבוש אותו. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). מאיר הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגזר.