בראון, חיים (“חיימקה”)

בן אליהו ורוזה. נולד ביום י"ז בסיון תש"ח (24.6.1948) בגרמניה. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1949. למד בבית הספר בכרכור, בבית הספר התיכון המקצועי "עמל" בחדרה וסיים את לימודיו בבית הספר הטכני של חיל האויר בחיפה. תחביבו היה ספורט והוא שיחק בכדורגל ב"מכבי" פרדס חנה, אך יחד עם זאת עסק רבות בהרכבת דגמי מטוסים. כרכור, אשר בה גדל, הייתה מקום מתאים לעיצוב אופי שקט וחזק שלו, הרחק משאון הכרך הסואן ומן המתיחות היומיומית אשר בו. השקט הנפשי הזה, אשר בו ניחן, שפע ביטחון עצמי רב ואת הביטחון הזה השרה על מכריו ועל כל אדם שבא במחיצתו. אהבת חיים תוססת השתלבה להפליא בביטחון ובשקט הזה. הוא נטל חלק פעיל בחיי החברה ובארגונם והיה מבורך בתכונות המיוחדות לאנשים אוהבי החיים. תמיד הייתה בת צחוק נסוכה על פניו והוא לא ניסה להסתיר דבר מאחוריה. טוב הלב, העזרה לזולת במעשה ובמחשבה, הרצון הטוב, הנכונות והכנות ליוו את כל אשר עשה ובכל אשר הלך. הוא לא כעס ולא רגז על איש וחבריו העריכו אותו על כך. הוא למד את מקצועו בשקידה, מתוך רצון והכרה באחריות. גויס לצה"ל בראשית פברואר 1966 וכמובן התנדב לחיל האויר, בו שירת במלוא האמונה והמסירות, כפי שמספרים חבריו לשירות. מפקדיו הטילו עליו ביודעין אחריות רבה וכתוצאה ממסירות במילוי תפקידו התקדם בצה"ל. פעמים רבות עסק במסגרת תפקידו, בפינוי פצועים מן התעלה וחברו הטוב מציין את השקט והביטחון שהשרה על סביבותיו ואשר עודדו את כל הפצועים מסביב. בראשית אוגוסט 1968 הצטרף לצבא הקבע. לדברי מפקד יחידתו, התגלה חיים כחייל ממושמע, מסור לעבודתו, לחבריו ומפקדיו וגם בעל ידע רב במקצועו. ביום ט"ו באדר א' תש"ל (21.2.1970) נפטר והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכרכור. המפקד כתב במכתב תנחומים למשפחה: "במשך שירותו לקח בנכם חלק פעיל בכל משימות היחידה". קצינו הטכני מציין ברשימתו עליו בין השאר: "בהיותו מכונאי מוטס השתתף בפעולות מבצעיות בטייסת בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, בפעולות מעבר לקווי האוייב, במרדפים ובחילוצים, באיזור התעלה ובערבה. – – – למרות עומס העבודה הרב באותה תקופה, לא התאונן אלא להיפך: תמיד אזכור אותו כשחיוך על שפתיו". ספריה על שמו של חיים והקמה בבית הספר בו למד.