בקשי, שמעון

בן ידידה ועזרא-יצחק. נולד בשנת 1921 בבוכרה. משפחתו שומרת המצוות היתה בין המשפחות הראשונות שנתפסו באותה ארץ לרעיון הציוני וגם החליטו להגשימו ולעלות לארץ ישראל. תלאות רבות עברו על המשפחה, המטופלת בילדים קטנים, בדרכה ארצה. גבול ברית-המועצות היה סגור ומסוגר ובדרך-לא-דרך נאלצו לפלס נתיב אל עבר אפגניסטן השכנה ומשם לפרס ולארצות ערב. שמעון, שהיה אז כבן שלוש-עשרה, עבר את כל תלאות הנדודים והן חישלוהו לקראת השנים הבאות. בשנת 1936 המשפחה הגיעה לארץ כתיירים שזכותם לשהות בה היא לתקופת שלושה חודשים והם עברו לגור בירושלים. כתום תקופה זו התחילו השלטונות לחפשם כדי לגרשם מן הארץ ואז עברה המשפחה לעפולה. שם חלפו ימי נעוריו של שמעון בדלות ובמחסור. הוא סיים את לימודיו בבית הספר המקומי ויצא לעבוד, כמרבית הנערים בני גילו מעולי בוכרה, כדי לעזור בכלכלת הבית. בשום מלאכה לא בחל ולא נרתע משום קושי. כשפרצה מלחמת העולם השנייה וצעירי הישוב העברי נקראו להתנדב לכוחות בעלות הברית התגייס שמעון והצטרף לשורות הצבא הבריטי. הוא נשלח ליחידת תובלה, שירת בלוב ואחר-כך הועבר למצרים. בכ' בכסלו תש"ו (25.11.1945) נפל במילוי תפקידו על אדמת מצרים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי מועסקר שליד איסמעליה. שמו הונצח ב"יד לנופלים", ספר זכרון לחללי עפולה. ציון מיקום קיברו 3D3 יחידה Royal Army Service Corps דרגה Driver.