בקשט, גבריאל
בן מיכאל וטטיאנה. נולד ביום ו' באדר ב' תרצ"ב (14.3.1932) בעיר טרטו (דורפט) שבאסטוניה. בן שנתיים היה בעלות הוריו לארץ והמשפחה השתקעה בתל-מונד; שם הלך לגן-הילדים ולמד בבית-הספר וספג אל קרבו אהבה רבה לסביבה. בעודנו ילד היה נוהג להילוות אל אביו, הרופא הווטרינרי, בצאתו לעבודתו וכן הכיר את חיי בהמות-הבית. כן נתן ידו עם אמו ואחותו בהקמת גינת-הירק-והנוי שליד ביתם. באוירה זו רכש לו אהבה והבנה לחקלאות וחלומו היה להתמחות באחד ממקצועותיה. השתייך לתנועת "הנוער העובד". בימי מלחמת-הקוממיות פעל בתפקיד קשר בהגנת-המקום. סיים את לימודיו בגמנסיה העברית "הרצליה", אך בימי-החופש היה עובד כפועל ולאחר-מכן היה מנהל-עבודה בפרדסי-הסביבה. כן עבד כטרקטוריסט, פועל בבניין ונהג. כתום לימודיו גויס לצה"ל (יולי 1950) ושירת כמדריך; בסיימו קורס-קצינים שירת כסגן ביחידה קרבית. באותה תקופה נשא לאשה את חברתו מילדות. בשנת 1952 נתקבל כתלמיד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובימי לימודיו ברחובות התגורר בנען עם רעייתו ובתו הקטנה (רעייתו שימשה שם בהוראה). התמחה בבוסתנאות, בהגנת-הצומח ובתורת-הקרקע ועבד במחלקה לחקר שימור-הקרקע והתמחה בעיקר בגידול-הדרים. החל לעסוק בעבודת-הגמר שלו, אך בטרם התגשם חלומו במלואו יצא לקרב דווימה ונפצע בו, וכעבור אחד-עשר ימים, אור ליום י"ז בתשרי תשי"ז (21.9.1956) מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה. עבודת-הגמר שלו, שלא הספיק לסיים, פורסמה ב"השדה" (חוברת י'-י"א, תמוז-אב תשי"ז, יולי-אוגוסט 1957). זכרו הועלה בחוברת "לזכרם", המוקדשת לנופלים בקרב דווימה, שהוצאה על-ידי חבריו-לאימונים.
