בקר, צבי
נולד בשנת 1887 בעיר טימיר חאן-שורה בחבל דאגיסטן שבקווקז. בצעירותו נמשך אל העיר באקו ושם הצטרף למפלגת הסוציאל-דמוקראטים הרוסים שרוב המהפכנים היהודים היו חברים בה, אבל לא השלים עם עמדתה של המפלגה בשאלת היהודים והיהדות. הוא הגיע לכלל מסקנה שנחוצה ליהודים מולדת משלהם, הצטרף למפלגה הצעירה "פועלי ציון" והתחיל ללמוד את תולדות עם ישראל בעבר ובהווה. בהשפעת חוברתו של מנחם אוסישקין בשם "הפרוגרמה שלנו" הוא נסע עם חברו לעיר סבסטופול כדי לעבוד שם זמנית ולחסוך כסף להוצאות הדרך אך החשש מפרעות שיבש את תוכניתם ואז הבריחו את הגבול בין רוסיה לאוסטריה והגיעו אל העיר לבוב שבגאליציה שבה שוב עבדו כדי לחסוך להמשך דרכם. בשנת 1905 הצליחו סוף סוף להגיע ארצה. צבי הצטרף לשורות ארגון "השומר" שנוסד באותו זמן ונשלח להיות שומר ראשון במושבה סג'רה. הוא המשיך למלא תפקידו כשומר בישובים שונים ועשה בו משך שנים באומץ לב ובתבונה רבה. בזכות טוב לבו, אופיו המתון ואצילות הליכותיו הצליח ליישר הדורים בחיכוכים הרבים שנתגלו בין השומרים ובין איכרי המושבות. בשנת 1918 שמר צבי במושבה בית-גן שבגליל התחתון ובאחד הימים התברר שבעת שמירתו נגנבו כעשרים בהמות מאחד האיכרים במושבה. אז יצא בגפו להתחקות על עקבות הגנבים ולהחזיר את הגנבה לבעליה. לילות אחדים ארב בוואדי לגנבים ועקב זאת הצטנן וחלה בשפעת. הרופאים לא הצליחו לרפאו וביום ד' באייר תרע"ח (16.4.1918) נפטר ממחלתו. הוא הובא למנוחות ביבנאל כעבור זמן הועברו עצמותיו לקברות "השומר" בכפר גלעדי. הניח אשה ושלוש בנות. בתו הרביעית נולדה לאחר מותו ונקראה על שמו. שמו הונצח ב"ספר השומר" ובספר "חולמים ולוחמים".