בקרמן, אבי
בן יהודית ומיכאל. נולד ביום י"ח בחשוון תשל"ז (11.11.1976) באשדוד, אח בכור לארז שנולד כשלוש שנים אחריו. בהיותו בן שלוש שנים ושבעה חודשים נתייתם אבי מאביו. למרות היותו יתום בעצמו, שימש אבי אח בוגר וחונך לחבר בכיתתו. אבי למד בבית-הספר היסודי 'רננים' והחל את לימודי התיכון בבית-הספר התיכון 'מקיף ד" באשדוד. מגיל צעיר ידע אבי ותיכנן את דרכו לעתיד ושאיפתו היתה להיות למכונאי מוטס, ואכן הוא סיים את לימודיו בבית-הספר הטכני בחיפה והוסמך כמכונאי מוטס. על אף היותו מכונאי מוטס הטס במרומים היה תחביבו דווקא צלילה במעמקי הים. הוא אהב את הצלילה, היה מדריך צלילה במרינה באשקלון וסחף אחריו לתחביב זה את מרבית חבריו ואת חברתו גילי. הוא נהג לרדת לאילת לסופי שבוע ולצלול עם חבריו. כן העביר בהתנדבות קורסי צלילה לנערים שידם לא השיגה לממן באופן מלא את לימודי הצלילה. אבי התגייס לצה"ל במאי 1994 והוצב כמכונאי מוטס בטייסת בבסיס תל נוף. לאחר זמן- מה מונה למפקד מחלקת אמצעי הלחימה של הטייסת והביא אותה לרמה הגבוהה ביותר. באינספור ביקורות חיצוניות צוינה המחלקה באופן מיוחד כדוגמה איך מחלקה מקצועית צריכה להיראות. טביעת האצבע שלו נכרה היטב בארגון, סדר, חריצות ומקצועיות. עם זאת המשיך אבי לתפקד גם כמכונאי מוטס. אמר עליו מפקדו, צביקי: "כמכונאי מוטס, כאיש צוות, היית משכמך ומעלה, סמן ימני לרמה הגבוהה של מכונאי מוטס, מוערך ביותר על-ידי צוותי האוויר. זכיתי לבצע איתך מספר פעילויות מבצעיות אשר לך באופן אישי יש חלק גדול בהצלחתן. זכורה לי במיוחד פעילות מסוימת שאותה נדרשה הטייסת לבצע בתוך זמן קצר שלא איפשר ביצוע אימונים רבים. התעקשתי, באופן חריג, שתהיה אתה שתטוס איתי בצוות כמכונאי מוטס, מתוך ידיעה שאיתך תהיה לי שפה משותפת טובה בלא הצורך הרגיל בביצוע אימונים רבים… כשהיית איתי בצוות הטיסה הרגשתי רגוע ובטוח בכל הנוגע לדברים שעליהם אתה מופקד." חוות-הדעת הטובות שזכה בהן בכל שנות שירותו הציבו את אבי במקום טוב בהתמודדות על המשך לימודים מטעם הצבא והמשך הקריירה שלו. עם סיום שירות החובה הצטרף אבי לשורות צבא הקבע, התקדם בסולם הדרגות והגיע לדרגת רב-סמל. הוא הכיר את חברתו במשך שבע שנים, גילי בהיותו בן 18, והיא בת 15. השניים היו לזוג, גדלו והתפתחו יחדיו והעתיד נראה ורוד. הם היו תמיד יחד וידה לא זזה מתוך ידו עד לרגעיו האחרונים. בליל הסדר, ט"ו בניסן תשס"ב (27.3.2002) פוצץ עצמו מחבל מתאבד במלון 'פארק' בנתניה. באותו זמן חגג אבי את הסדר עם משפחתה של גילי. אבי נהרג בפיגוע וגילי נפצעה. אבי הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשדוד. בן עשרים-וחמש היה בנופלו. השאיר אחריו אם ובעלה, יוני, אח, חברה, סבתות, דודים וחברים כואבים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל-ראשון. הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, כתב למשפחה: "אבי שירת כמכונאי מוטס בטייסת 'דורסי הלילה' שבבסיס תל נוף בחיל-האוויר. אבי תואר כנגד מקצועי ואחראי, אשר ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר ובמסירות רבה. מפקדיו מעידים עליו כי היה דמות נערצת וראויה לחיקוי, וכי היה אהוד ואהוב בקרב הסובבים אותו. הלב דואב על מותו של נגד מוכשר ואדם נפלא, אשר היה מעמודי התווך של היחידה."
