בצלאל, אדיר

בן לאה ואורי. נולד ביום י"ד בחשוון תשל"ג (22.10.1972) בירושלים. אדיר היה ילד יפה תואר, בעל שיער בלונדי ועינים כחולות. את לימודיו היסודיים למד בבית-הספר הממלכתי ב' בשכונת נוה יעקב ליד ירושלים וסיים אותם בהצטיינות. בהמשך נתקבל לבית-הספר התיכון-המקצועי ע"ש 'ליידי דיוויס' ולמד בו ארבע שנים במגמת חשמל בניין. אדיר היה נער רגיש מאוד. בעת דרשת בר-מצווה, כאשר הביע את תודתו להוריו, זלגו עיניו דמעות. כאשר נהרג דודו (אח אמו) חיבר שיר מלא רגש לזכרו. בתקופת לימודיו בבית-הספר התיכון הראה נטייה עזה לדרמה. עם זאת היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל 'הפועל ירושלים' ולא החמיץ אף משחק ממשחקיה. כאשר קבוצתו האהובה נחלה הפסד במשחק השפיע הדבר עליו מאוד. תקופה מסוימת שיחק כדורגל בקבוצת הנערים של 'הפועל ירושלים'. לפני גיוסו לצה"ל הביע את רצונו להתגייס ליחידה קרבית בחטיבת גבעתי. אך לאחר שכנוע מצד הוריו ושניים מחבריו הטובים, הסכים להתגייס לחיל החימוש כבעל מקצוע בחשמל. אדיר היה אהוד ומקובל על חבריו הרבים. אדיר התגייס לצה"ל בנובמבר 1990. יחד עם שני חבריו (שקראו לעצמם בשם 'שלושת המוסקטרים'), הוצב לחיל החימוש. אדיר נשלח לקורס חשמלאי רכב. הוא ביצע את עבודתו בנאמנות והיה חייל ממושמע. לאחר כחודשיים נשלח למשימת אבטחת מתקנים בבית אל ובדרכו לשם, ביום ו' בשבט תשנ"א (20.1.1991) נפל בעת מילוי תפקידו. אדיר הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי שבהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, אח ואחות – אליהו ושמחה. אדיר חזה כנראה את מותו, שכן בשיחות רבות עם בת-דודתו אמר לה לא פעם כי הוא חש שימות חודשיים לאחר גיוסו, כפי שאומנם קרה. במכתב התנחומים למשפחה השכולה ציין מפקד יחידתו כי "בצלאל אדיר ז"ל היה חייל טוב מאוד, בעל יכולת אישית גבוהה, חביב על חבריו ומפקדיו". הוריו הנציחו את זכרו בבית-כנסת בשכונתם, וכן מתקיים לזכרו בכל שנה, בחודש אפריל, משחק כדורגל בין קבוצת אגד ירושלים לקבוצת האוניברסיטה העברית