בסקין (בית-צבי), צבי

בנם-יחידם של קרינה ושבתי, נולד ביום ח' בטבת תר"ץ (8.1.1930) בעיר סטלינגרד שבברית-המועצות, אשר לשם הוגלה אביו בגלל פעילות ציונית. כשנה וחצי לאחר הולדת צבי השתקעה המשפחה בעיר ניקופול שבאוקראינה, שם קיבל אביו עבודה בבית-חרושת. הוריו של צבי שאפו לעלות ארצה אולם נאלצו להסתיר שאיפה זו אפילו מילדיהם. רק בתקופה מאוחרת יותר גילו את ה"סוד" לבנם צבי. בשנת 1941 נמלטה משפחת בסקין מפני הפולשים הנאצים לצפון קווקז, שם המשיך צבי את לימודיו בבית-הספר. ביום 20.2.1942 נעלם. נתברר כי בהשפעת הסיפורים על גבורת הילדים במלחמה נגד הנאצים החליט הנער בן ה12- לצאת למלחמה נגד צבאות היטלר. רק כעבור ימים מספר נמצא באחת מתחנות- הרכבת שבקרבת החזית והוחזר לביתו. עם התקדמות הגרמנים נטשה המשפחה את מקום-מושבה הארעי בצפון קווקז ונדדה לארמניה. שם עברה עליה תקופת רעב ומחלות קשות. בעיר ירבאן, בירת ארמניה, סיים צבי את לימודיו בבית-הספר העממי ונכנס בשנת 1945 לבית-ספר טכני תיכון, אולם בחודש אוקטובר של אותה השנה החליטו הוריו לעלות ארצה. לאחר טלטולים רבים הגיעה המשפחה למחנה העקורים היהודים בעיר לנדסברג שבגרמניה. צבי למד במחנה חשמלאות והצטרף להסתדרות הנוער החלוצי המאוחד (נח"ם). ביולי 1947 עלה ארצה עם הוריו וחי חודשים מספר עם אמו ואחיותיו בקיבוץ עין השופט. עוד בהיותו בגרמניה הביע את רצונו ללמוד ימאות. הוריו הבטיחו לעזור לו בכך. אולם הדבר לא נסתייע. פרצה מלחמת-העצמאות. צבי עבד זמן-מה כפועל ב"סולל-בונה", אחר-כך התנדב לליווי שיירות בגליל, ולאחר שהגיעו ארצה חבריו לנח"ם, עבר אתם לדורות שבנגב. בחודש מאי 1948 התגייס לחיל-התחבורה בצה"ל, נשלח לתל-אביב ליחידת נהגים ומשם התנדב לחיל- השריון והשתתף בקרבות על בית-נבאללה, לוד ועיראק אל-מנשיה. הוא נפגע פעמים אחדות, אולם נשאר ביחידתו. ביום י"ח בתשרי תש"ט (21.10.1948) נפל בקרב על באר שבע ונקבר במשמר הנגב. ביום כ"ח בתשרי תש"י (21.10.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.