בסיראטמנד, קרמאט

קרמאט (הרצל) בן סלטאנאט ונסים, נולד בשנת תש"ח (1948) בפרס ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"ה (1965). קרמאט ומשפחתו נתקלו בתחילה בקשיי הקליטה וההתאקלמות המיוחדים לעולים, המגיעים לארץ חדשה. הוא היה זה שתרם להשתלבותה של המשפחה במקום החדש והקל עליה להסתגל לתנאים החדשים. קרמאט היה מוכן לקבל על עצמו כל עבודה, כדי לסייע למשפחה ואכן, בזכותו, הצליחה המשפחה להיקלט בארץ ולהתבסס, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית. הוא היה אדם טוב-לב, שמח בחלקו ואהוב על בני משפחתו ועל ידידיו. הוא הצטיין באהבה לכל אדם ובנכונות שלמה לפעול ולסייע לכל דורש. מכריו מעידים עליו שנתקיים בו הפסוק "ואהבת לרעך כמוך". הוא עמד במרכזה של פעילות חברתית ענפה והיה מוקף חברים וידידים, שאהבו להיות במחיצתו בזכות חביבותו וקסמו הרב. קרמאט גויס לצה"ל בתחילת מאי 1969 והוצב לחיל הרגלים. לאחר סיום הטירונות ואימוני החי"ר הבסיסיים, שוחרר מן השירות הסדיר. עם שחרורו הוצב ליחידת מילואים של חיל-רגלים וביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים והשתתף בקרבות מלחמת ההתשה. הוא עשה את מרבית שירותו, במסגרת המילואים, במוצבים שעל גדות תעלת סואץ. הוא היה חייל מסור, שהיה מוכן להתנדב לכל משימה ולבצע כל תפקיד שהוטל עליו. הוא היה אהוד על מפקדיו ואהוב על חבריו ליחידה בזכות עליזותו, שמחת החיים שלו ונכונותו לסייע לחבריו גם בעצה וגם במעשה. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ג בטבת תשל"ד (17.1.1974), בקרב שהתחולל באזור שנכבש על-ידי צה"ל ממערב לתעלת סואץ, נפגע קרמאט ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-סבא. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "קרמאט ז"ל שירת בחיל הרגלים, הוא היה חייל טוב וחבר נאמן, והיה אהוד על כל מי שהכירו".