בסטר (בר), ישראל

ישראל (איריק), בן הדסה וחיים-יהושע, נולד ביום ט"ו בשבט תש"א (14.2.1941), בעפולה. כשהיה בן ארבע שנים עזרו הוריו את מקום מגוריהם במושב בית-יוסף, ועברו לקיבוץ נוה-איתן. שם למד ישראל בבית-הספר היסודי ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון בבית-ברל, שבצופית. ישראל, שהיה ידוע בכינויו איריק, היה בעל דרך-מחשבה עצמאית ומקורית והצטיין בכושרו לנתח בעיות ולפתור אותן. הוא בחר את דרכו על-פי השקפותיו ודעותיו, שעליהן סרב להתפשר מתוך דבקות בעמדותיו, מעולם לא נהג לפי מוסכמות, אם אלה לא עלו בקנה אחד עם רעיונותיו. הוא היה ידוע ביושרו ובגילוי לבו לא חסך ביקורת משום אדם, שלדעתו היה ראוי לה. ישראל היה מאותם צעירים, שבגלל אופיים הסוער והדינמי נדחפו תמיד להיות בין היוזמים והפעילים, גם בתחום החברי וגם בעבודה היומיומית. אהבתו הגדולה לתעופה התגלתה בהיותו נער. הוא הצטרף לקורס לטיסנאות בבית-ספרו והיה הרוח החיה בו. אחרי-כן השתתף בקורסים לדאייה, במסגרת גדנ"ע-אוויר. ישראל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1959. עוד לפני גיוסו עבר מיזמתו ניתוח בבית-החולים בעפולה, כדי להסיר פגם שהיה עלול למנוע את קבלתו לקורס-טיס. הוא סיים בהצלחה את קורס הטיס ובחר לשרת כאיש צבא-הקבע, בחיל האוויר. כיוון שכך, עזב קיבוצו ורצה להקים בית בנווה-רום, ושם לגור עם אשתו ובניו. ישראל בחר בשירות בצה"ל מתוך תחושת ייעוד והכרה עמוקה, כי חיל-אוויר חזק הוא ערובה לביטחון המדינה. הוא השתתף בפעילות המבצעית של חיל-האוויר במלחמת ששת-הימים ובמלחמת ההתשה, ומילא תפקידים של קצין-מודיעין בטייסת והוכשר כטייס ניסוי. תוך כדי שירות בצה"ל עמד בהצלחה בבחינות הבגרות, סיים את לימודיו בפקולטה להנדסת-מכונות בטכניון והוסמך כמהנדס מכונות. לאחר שהוסמך כמהנדס, עסק בתחום הפיתוח. במהלך שירותו הועלה לדרגת רב-סרן. במלחמת יום-הכיפורים לחמה הטייסת שלו ברמת-הגולן ובעיקר באזור החרמון. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), יצא לתקוף סוללת תותחים של הסורים ב"מובלעת" שבצפון רמת-הגולן. בפעולה זו נפגע מטוסו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנוה-איתן. השאיר אחריו אישה, שלושה בנים, אם, שני אחים ושלוש אחיות. המועצה המקומית בקעת בית-שאן הוציאה לאור חוברת לזכרו ולזכר בני המקום, שנפלו במלחמת יום-הכיפורים ובה כלולים דברים על דמותו.