בנימיני, ארז

ארז, בן זהבה ויעקב, נולד ביום ח' באייר תשי"א (14.5.1951) בנהלל. הוא למד בבית-הספר היסודי בנהלל ואחרי-כן סיים את לימודיובבית-הספר התיכון החקלאי במושב. בבית-הספר התגלה ארז כנער ער ועליז והיה אהוב על הכל. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד של חטיבת בני המושבים, עסק בהדרכת נוער בנהלל, וברבות הימים גם במקומות אחרים. חובב טיולים היה, והרבה לצאת למסעות ברחבי הארץ, במסגרת חוג הטיולים של חטיבת הנוער בתנועת המושבים. הוא אהב מוסיקה וריקודים, היה חובב ספורט מושבע ואף שיחק בקבוצת הכדורסל של הפועל נהלל. ארז גויס לצה"ל במחצית יולי 1969 והוצב לחיל השריון. במסגרת החיל השתלם בקורס מקצועות, קורס מפקדי טנקים וקורס קציני אג"ם. לאחר שסיים קורס קציני שריון הוצב כמדריך בבית-הספר לשריון. בהגיע מועד תום שירות הסדיר התלבט בעניין עתידו: ארז אהב את נהלל, ראה את עתידו בה והיה נחוש בדעתו לתרום ממרצו ומיכולתו לפיתוח המשק. יחד עם זאת הכיר בחשיבות תפקידו כמדריך, המכשיר דור חיילים חדש בצה"ל. לאחר הרהורים ממושכים פסק: המשק ייאלץ להמתין. הוא החליט לעשות שנה אחת בשירות קבע, ושירת כמפקד-פלוגה בבית-הספר לשריון בדרגת סגן. "כולם רצו להיות כמו ארז", סיפר אחד מחניכיו, שהדגיש את יחסו האנושי והחם של ארז, המפקד והמדריך, אל פקודיו. הוא סיפר כי פעם, ביום חורף קר וגשום נקרעו לפתע מכנסיו. ארז הבחין בכך ונתן לו מיד בגדים חמים משלו. חניך אחר, שלימים היה בעצמו מדריך, מעיד כי דמותו של ארז משמשת לו מאז דוגמא ומופת. כמפקד הקפיד ארז על שלמות הביצוע, על אמינות ויושר; כאדם ידע למצוא את שביל הזהב שבין קפדנות ונוקשות-יתר לבין שובבות והתרת הרצועה. "ענק כמפקד וענק כאדם !" – סיכם את דמותו של ארז ידידו לחיל. בתום שנה של שירות קבע החליט ארז להאריך את שירותו עוד שנה. הוא היה קשור אל פקודיו כשם שהיו הם קשורים אליו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה פלוגתו מבית-הספר לשריון לחזית הדרום. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), באחד מקרבות הבלימה מול האי אל-בלח דרומית לקנטרה, נפגע הטנק שלו על-ידי טיל וארז נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנהלל. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, כי היטיב להעריך את ארז על שום יושרו, כנותו, רמתו המקצועית וכושר העבודה שלו. הוא סיים את מכתבו במלים אלה: "זכרו יהיה שמור עמנו כפי שהיה בחייו: מקצוען מעולה, חבר טוב ויקר, ולוחם המבצע את תפקידיו עד הסוף".