בנימיני, אמיר
בן סוניה וליפא, נולד ביום ו' בטבת תשכ"ב (13.12.1961) בפתח-תקוה. אמיר היה נכדו של יואל בנימיני ז"ל, איש העלייה השנייה, ממייסדי תל-אביב, שעבר אחר-כך למושב העובדים הראשון בארץ-ישראל "עין גנים", כדי לעסוק בחקלאות. אביו של אמיר, ליפא, היה חבר ב"הגנה" ונפצע קשה מאוד בקרב על לטרון ב-1948, והוא אז בן 20 שנים. סבו ואביו השפיעו על דרכו של אמיר, שהייתה דרך של תרומה לקהילה ולחברה ואהבה לעם ולארץ. אמיר למד בבית-הספר היסודי "עין גנים" בפתח-תקוה. אחר-כך למד בבית-הספר התיכון על-שם י.ח. ברנר במקום, במגמה ביולוגית והיה בה תלמיד מעולה. בכל שנות לימודיו היו באמיר סקרנות ללימוד וצמאון לדעת, יחד עם כוח התמדה ללמוד ולהשיג הישגים גבוהים מאוד. לאחר סיום השירות הצבאי, הוא התכונן ללמוד רפואה. בד-בבד עם הצטיינותו בלימודים, הוא עסק גם בתחביבים והתנדב לפעילות ציבורית. הוא אהב ספורט, בעיקר ריצה, ג'ודו וקאראטה והגיע להישגים ניכרים בתחומים אלה. הוא הקדיש זמן רב לקריאה ושיחק שחמט. אמיר היה פעיל גם בגדנ"ע, ובגיל 16 התנדב למשמר האזרחי בפתח-תקוה, ופעל בו עד גיוסו לצה"ל. אמיר היה נער יפה-תואר, גבוה וחסון, ובהתנהגותו היה עדין, מנומס ומחונך היטב. הייתה בו דרך ארץ לזולת, והוא מימש הלכה למעשה את הדיבר של כיבוד אם ואב. בחייו הקצרים הסב אמיר להוריו קורת רוח רבה, והיה להם מקור גאווה. מנערותו הוא היה חבר נאמן ועוזר לכול. ובהיותו תלמיד מעולה התנדב אמיר לעזור במשך שנים לנערים משכונות מצוקה וממעברת "עמישב" שבפתח-תקוה, ופתח לפניהם את דלתות ביתו. כאשר התגייס אמיר לצה"ל, יחד עם אחיו התאום ירון, בחרו השניים בשריון. אמיר, שהיה בעל תכונות של מנהיג, הגיע במסלול מהיר לקורס קציני שריון. במלחמת שלום הגליל הוא שירת בצוות טנק, שכונה "הטנק השולף", על שום אנשי צוותו שהשכילו להפעילו במהירות וביעילות המרבית בתנאים הקשים של הקרב. "טנק השלפן" היה טנק מוביל, שצוותו השמיד טנקים סוריים ט62- רבים וכן נגמ"שים ותותחים סוריים. הטנק נפגע פגיעה ישירה בצריח, ושלושה מבין ארבעת אנשי צוותו נהרגו. בזכות הביצוע המעולה של הצוות, הוענק לצוות ציון לשבח. אמיר נפל בקרב בעין א-טינה בלבנון, ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפתח-תקוה. בן 20 שנים הוא היה בנופלו. הוא הניח אחריו הורים, אחות בוגרת ואח תאום. בית-הספר "עין גנים" נטע חורשה של 1,000 עצים לזכרו של אמיר; המכללה הבינלאומית לאומנויות לחימה בישראל – גוג'ו-ריו מעניקה מדי שנה לחניך המצטיין של המכללה מגן מיוחד לזכרו של אמיר; חלקת פרדס נתרמה על-ידי הוריו לעיריית פתח-תקוה. העירייה הקימה עליו בית-ספר, הנושא את שמו, וקראה רחוב על שמו; פיקוד הגדנ"ע החליט לקרוא את אליפות הגדנ"ע בקליעה צבאית על-שם צוות לוחמי "הטנק השולף". גלעד לזכר הצוות הוקם באתר הנצחה שליד בית "יד לבנים" בפתח-תקוה.
