בניטה, שלמה (“שלומיק”)

בן יעיש ואסתר. נולד ביום ג' בשבט תש"י (21.1.1950) בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "ישורון" על שם אנגל. ילד צנוע וביישן היה ונחבא אל הכלים. עדין, שקט ומוכן תמיד לעזור לכל נזקק. נדיבותו ואהבתו לבני המשפחה הייתה ידועה לכל מכריו והכל אהבוהו ורחשו לו חיבה בשל מידותיו אלה. מעולם לא רב עם ילדי השכונה וידע תמיד לומר את המלה הנכונה במקום הנכון. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי הוא רצה להמשיך את לימודיו בבית ספר תיכון חקלאי, אך בגלל קשיים אובייקטיביים לא יצא הדבר לפועל. משום כך החל ללמוד בבית הספר התיכון "לדוגמא" על שם ליפשיץ בירושלים וסיים בו את לימודיו. שלמה ציפה בקוצר רוח לקראת גיוסו לצה"ל ואף ניסה להקדים את תאריך גיוסו, אך הדבר לא עלה בידיו. הוא גויס בפברואר 1968. הוא היה חייל טוב ואהוד על כל מפקדיו וחבריו לנשק. לאחר שירות במשך למעלה משנה ביקש ללכת לקורס חובשים קרביים. בקשתו נתמלאה והוא סיים את הקורס בהצלחה. במכתב שנמצא לאחר מותו הוא כתב על שאיפתו העזה להמשיך בלימודים אקדמיים בשטח הרפואה או המשפטים. הוא היה גאה ביחידה שבה שירת כשם שהיה מתגאה על היותו יליד הארץ. ביום י"ח באלול תשכ"ט (1.9.1969), נפל בהיתקלות עם מחבלים בעת היותו בסיור ברמת הגולן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.