בנטלילה (בן-טולילה), שמשון

בן שלמה ואביבה (ביבי). נולד ביום כ"ה בתמוז תשי"ז (24.7.1957) בפתח-תקוה. הוא גדל בשכונת גני-תקוה שבעיר, במשפחה מסורתית וברוכת-ילדים, ובה עוצבה דמותו. כאן סיים את לימודיו היסודיים וכאן עשה שלוש שנים בבית-הספר התיכון. כאן גם הצטרף לקבוצת-הכדורגל המקומית של 'הפועל' ושיחק בליגה ב'. ברבות הימים שיחק גם בקבוצת-הכדורגל של הבסיס שלו בצבא, והיה בה שחקן-מפתח. שלח ידו גם בענפי-ספורט אחרים, במיוחד בכדורסל. נוסף על הספורט פיתח שמשון גם תחביב שני – זמרה. הוא ניחן באוזן מוסיקלית רגישה ובקול ערב, וכאשר נתן קולו בשיר שבה את לבות שומעיו. חבריו בצבא ביקשו את קרבתו, כי נהג להקסימם מדי ערב בהשתפכו בקולו הערב. היה זה חלומו של שמשון, לאחר שחרורו מצה"ל, לנסות לפתח קריירה של זמר מקצועי. מחמת תנאי-הכלכלה בבית נמנע משמשון לסיים את לימודיו התיכוניים, ובגיל צעיר יצא לעבודה. תחילה עבד בייצור כספות, ולאחר-מכן בבית-חרושת לצמיגים. שני נותני-העבודה הביעו שביעות-רצון מחריצותו וממסירותו. ולדבריהם היו רוצים להתברך בפועלים רבים כמותו – נעים-הליכות ומאיר-פנים. יפי-תוארו, עליזותו ושמחת-החיים שבו הקנו לשמשון חברים וחברות רבים. להוריו ולאחיו היה בן ואח מסור. הם פרשו לפניו את בעיותיהם, והוא ידע לפותרן בעצה ובמעש. כל סכסוך משפחתי ידע להחליק ברוגע ובנועם. בסוף אפריל 1976 התגייס שמשון ולבש בגאוה את מדי-צה"ל. לאחר הטירונות הוצב לחיל- החימוש, עבר קורסים מקצועיים ושירת הרחק מן הבית, בסדנה מרחבית, כאפסנאי. עלה לדרגת רב"ט. נתגלה כחייל ממושמע ואחראי שניתן לסמוך עליו בכל משימה שהוטלה עליו. ידע להסתדר בכל מצב ולהסתפק במועט. ביום ט' במר-חשון תשל"ח (20.10.1977) יצא מן הבסיס לחופשה, אך במקום להגיע הביתה, התאכזר לו גורלו – והוא נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים. ההורים תרמו ספרי-קודש לשני בתי-כנסת בשכונה, להנצחת זכרו