בנטוב (בנטוביץ), יוסף

בן נעמי ונתן, נולד ביום י"ג בכסלו תרפ"ו (30.11.1925) בנהלל. בתחילת מלחמת-העצמאות הצטרף לכוחות הלוחמים, סייר בסביבות החרמון ונלחם בקרבות משמר הירדן, כפר החורש, טירת צבי, בית קשת ובחזית עמק הירדן. היה בין השלושים שהתנדבו ללכת בלילה אל ההרים ולחבל בכלי הנשק הכבדים של האויב. בכל הקרבות גילה מסירות, נכונות והתלהבות לפעולה. לא ידע פחד והשתתף בכל משימה קשה. היה בין כובשי רמלה ולוד. הוא למד תותחנות, נתגלה כתותחן וקלע מצוין ומונה על-ידי מפקדו אחראי על תותח. בהתנגשות פנים-אל-פנים עם הלגיון הערבי בבית נבאללה לכד משוריין עבר-ירדני כבד, תיקן אותו ואף הצליח להתניעו. המשוריין צורף לכלי-הרכב הכבדים של צה"ל. במשוריין זה ישב הוא עצמו בפעולות האחרונות שלו בשיירה שפרצה את הדרך לנגב. ובמשוריין זה, שכה אהבו והיה מקור גאוותו, נפל בכרתיה ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנהלל.