בנדט, נחמיה (חמי)

בן אסתר ושמואל, נולד ביום י"ט באייר תשכ"ב (23.5.1962) בתל-אביב, וגדל בה. בילדותו היה לחמי שיער בלונדיני מתולתל ועיניים גדולות ועמוקות, המביעות התפעלות והתפעמות מן העולם. הוא למד בבית-ספר יסודי "עציון" בתל-אביב, ובחטיבת הביניים הממלכתית-דתית בגבעת שמואל. את לימודיו התיכוניים הוא סיים בבית-הספר על-שם צייטלין בתל-אביב. חמי היה תלמיד טוב, ושאף מאוד להצליח בכל מעשיו. הוא אהב ספורט – בעיקר כדורסל, והרבה לשחק במסגרת בית-הספר. הוא גם היה חבר בתנועת הנוער "בני-עקיבא", וברבות הימים הדריך בה. יחד עם חבריו השתתף חמי במסעות רבים ברחבי הארץ. חמי היה חברותי וחביב על חבריו. הוא נהנה מכל פעילות שתרמה משהו לחברים, וארגן בכשרון את טיוליהם ואת פעילויותיהם. מצעירותו היה בו חוש צדק מפותח, והיה מגיב תמיד על מעשה שנראה לו כעוול. עזרה לזולת הייתה ערך מרכזי בחייו של חמי, והוא היה ישר וטוב-לב בכל מעשיו. חמי היה בן אוהב ומסור למשפחתו. הוא האמין, כי בתנאי הצבא יוכל להתגבר על קשיים רבים, אבל הקשה מכול יהיה הגעגועים הביתה. הוא היה בן שלישי במשפחה, וחי בהרמוניה מלאה עם שני אחיו. עזרה הדדית ביניהם הייתה מעשה של יום-יום, ובחופשות עזרו כל הבנים במסגרייה של האב וראו בזה דבר מובן מאליו. בשבתות היה הבית מלא בשמחה: קראו בתורה, שרו ובילו בצוותא. חמי אהב סדר וניקיון והיה יסודי בכל מה שעשה, וגם בעבודתו עם אביו הקפיד ללמוד את המלאכה ולעשותה כהלכה. בכספים שהשתכר הוא רכש אופנוע, ונסע עליו לטיולים בעיר ומחוצה לה. כשהגיע הזמן לשרת בצה"ל, רצה חמי להתנדב לחיל קרבי. אף שהרכיב משקפיים, הוא רצה להתנדב לצנחנים. הוא התקשה להשלים עם היותו טנקיסט בשריון, אך משקיבל עליו תפקיד זה, היה חייל למופת, ממושמע ובעל שאיפה להצליח בתפקידו. חבריו ראו עצמם בני-מזל על שחמי נמצא איתם בצוות הטנק, כיוון שהיה אחראי ופעל בקור רוח. מפקדו אמר עליו, כי היה "בעל יכולת רבה ובלטו בו תכונותיו כאדם: רוח החברות שבו, עזרתו לזולת, יושרו ואמינותו". חמי נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ז באייר תשמ"א (31.5.1), והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקריית שאול. הוא הניח אחריו הורים ושני אחים.