בן-שישו, אליהו (“ללו”)

בן דויד ואסתר. נולד ביום כ"ב באב תש"ח (27.8.1948) בטוניס אשר בטוניסיה. בשנת 1956 עלתה המשפחה לארץ כי בעודנה שם התארגנה עם עוד משפחות בגרעין התיישבותי. בבואם לארץ עלו על הקרקע בתענך והקימו את מושב ניר יפה. אליהו סיים את לימודיו בבית ספר יסודי במושב ובשעות הפנאי היה מרבה להתאמן בכדורגל ובכדורסל; הוא היה שייך לקבוצת הכדורגלנים של המושב. גם השחייה היתה אהובה עליו מאוד. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים למד שנתיים בבית ספר "אורט" בעפולה. בזמן לימודיו היה עוזר להוריו במשקם ודאג לפיתוחו. עבד כטרקטוריסט במפעל "תחנת הטרקטורים" לפני גיוסו לצה"ל, אשר חל במאי 1966 – שלושה חודשים לפני שמלאו לו י"ח. לאחר מכן סיים קורס מ"כ. בעודנו בשירות הסדיר פרצה מלחמת ששת הימים והוא נפל בקרב שנערך בסביבות עזה ביום כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), הוא היום הראשון לקרבות. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי והועבר לאחר זמן למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. במושב ניר יפה הוקם גלעד לזכרו ולזכר חבר נוסף של אותו מושב (גיל צור). זכרו הועלה בחוברת הידיעות של המועצה האיזורית הגלבוע וגם בירחון תנועת המושבים ("תלמים") שהוקדש לבנים ולחברי המושבים שנפלו במלחמת ששת הימים.