בן-שימול, מרדכי
מרדכי, בן פרחה ויהודה, נולד ביום כ"ז בניסן תשט"ו (19.4.1955) ברמלה. הוא למד בבית-הספר היסודי "עוזיאל" ואחרי-כן בבית-ספר תיכון-ערב "שקדיאל" ברמלה. הוא היה תלמיד טוב וחרוץ ולדברי מחנכו היה ממושמע ואהוד על מוריו ועל חבריו לכיתה. מרדכי היה נער עליז ומלא שמחת-חיים ואהבת-אדם, שמח בחלקו ואוהב לעזור לזולת. בד בבד עם הלימודים בבית-הספר התיכון עבד כנגר. מששמע כי חברו זקוק לכסף, תרם את ימי חופשתו השנתית וסירב לקבל פיצוי בעבור ימים אלה. מרדכי היה חובב ספורט והרבה לחזות במשחקי הכדורגל של הקבוצה "שלו" – "בית"ר" רמלה. היה בן מסור להוריו ודואג למשפחתו. חבריו מספרים עליו כי מעולם לא סירב להיענות לבקשת עזרה וסייע תמיד לכל דורש בשמחה ומתוך רצון-טוב. מרדכי גויס לצה"ל בראשית מאי 1973 והוצב לחיל-התותחנים. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס כוונים, הוצב באחת מיחידות התותחנים. הוא היה תותחן מעולה, אחראי ומסור לתפקידו. בזכות אופיו הנוח ומרצו הרב התחבב על מפקדיו ורכש לו ידידים רבים בין חיילי היחידה. אלה מעידים כי פעמים רבות שימש להם דוגמא בחריצותו וכי מעולם לא נשמעה מפיו תלונה על קשיים באימונים ובחיי-הצבא. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית והקפיד לקיים קשר מכתבים עם משפחתו. בחופשותיו נהג לבלות בחברת בני המשפחה ויחד אתם רקם תכניות לעתיד, לאחר שישתחרר מצה"ל. ביום י"ב בניסן תשל"ד (4.4.1974), נפגע מרדכי ונהרג בהפגזה באזור חומרית שברמת הגולן, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברמלה. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות.
