בן שהם, יום טוב
בן צפורה ודוד. נולד בשנת 1887 בעיר איזמיר, תורכיה. בשנת 1920 עלה יום טוב לארץ-ישראל עם אשתו ושתי בנותיו וכן עם משפחת אחיו משה. שני האחים, שהיו סנדלרים מעולים, השתקעו בשכונת נווה שלום שליד נמל יפו ועסקו במקצועם. יום טוב היה נגן כלי נשיפה והיה חבר בתזמורת. כן היה חבר ב"הגנה" ונמנה עם פעיליה. ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), כאשר החלו מאורעות הדמים ביפו, פרצו פורעים לבית המשפחה והיכו למוות את יום טוב ואת אחיו משה. שני האחים התגוננו בגבורה ואפשרו לשאר בני המשפחה – הנשים והילדים – למלט את נפשם. שני האחים הובאו למנוחת עולמים בקבר אחים בבית הקברות הישן בתל אביב. יום טוב השאיר אחריו אשה ושתי בנות ואחות.