בן-שאנן, יעקב

בן זוהרה ומאיר. נולד ביום א' בניסן תש"ד (25.3.1944) בעיר קזבלנקה במרוקו. בשנת 1956 עלה ארצה עם משפחתו, שקבעה את ביתה החדש במושב בגוש תל מונד. בשנים שלאחר-מכן עבד בנגריה של ידיד המשפחה, שאצלו למד נגרות כתחביב. בשלהי מאי 1961 גויס לצה"ל ושירת כלוחם חי"ר. לאחר שחרורו התקבל לעבודה בחברת החשמל. בשנת 1967 נשא לאישה את ג'קלין, ועם הולדת ארבעת ילדיו – רונן, זיוה, אתי ושירלי – גדלה משפחתו והתרחבה. איש צנוע, בעל ערכים, מוסר עבודה גבוה, אב טוב ומסור לילדיו, בעל למופת. בשירות המילואים שימש כנהג ביחידת תובלה. בעת שירותו במילואים בשנת 1971 עבר תאונת דרכים קשה. לאחר תקופה ארוכה של טיפולים ושיקום חזר לעבודה. באמצע אוקטובר 1988 יצא לשירות מילואים, בתפקיד נהג ביחידת הקשר בעוצבת הגליל. ביום ח' בחשוון תשמ"ט (19.10.1988) נפל בקרב בלבנון, עקב פעילות חבלנית עוינת. מכונית-תופת התפוצצה בתוך שיירת ג'יפים, שהחזירה חיילים מפעילות ברצועת הביטחון. יעקב נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים, אב, שלוש אחיות ואח – פיבי, מורדי, סימה ואתי. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אדם שקט ונוח היה יעקב, מוכן לסייע ולעזור בכל משימה, חייל למופת". שר הביטחון שלח איגרת תנחומים למשפחה. אירגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו.