בן-ציון, בנימין (בקו)

בן סולטנה ומיקו, נולד ביום י"ב בחשוון תר"ץ (15.11.1929) בעיר פלאבן, בולגריה. בעירו סיים בית-ספר עממי. הוא עבר בשלום את תלאות מלחמת-העולם השנייה ועם סיומה עלה ארצה באוקטובר 1945 במסגרת תנועת "השומר הצעיר", שהשתייך אליה. בארץ נספח לחברת הנוער בקיבוץ הזורע ובמסגרתה הצטרף לגדנ"ע. בשנתיים הראשונות היה מתבודד ומכונס בעצמו, אך עם היכנס חברתו למסגרת ההכשרה המגויסת, נתגלה כמסור בכל לב לחברה ולרעיונות הקיבוץ הארצי. הוא התמחה במלאכת הנגרות, התעניין בכל ענפי הטכניקה ובפרט בתעופה. בנימין היה חבר בוועדת התרבות של הקיבוץ וידע לנגן על אקורדיון. ב-15 בנובמבר 1947 הצטרף עם הכשרתו לאחד מגדודי הפלמ"ח שבחטיבת "יפתח", ולאחר מעט ימי האימונים אשר הספיק לעבור השתתף בקרבות בקור- רוח ובהלצות-עידוד. בנימין נטל חלק בפיצוץ גשר שייח'-חוסיין, בקרבות על כפר קנה, קעון שליד טירת צבי ובמערכה על משמר העמק, בה נפצע וחזר לקרבות. כן השתתף בקרבות זרעין, צנדלה, ומשטרת צפת ובפעולות סריקה בגליל העליון. בליל 15.5.1948-14 יצא עם גדודו לתפוס את מלכיה וקדש כדי לבלום הפלישה מלבנון. הכוח התבסס במקום וכעבור שעות מספר נערכה עליו התקפת-נגד כבדה של האויב. בקרב זה נפל, ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948), עת פעל כמקלען. מיום נפילתו ועד ט"ז בחשוון תש"ע (3.11.2009), היה בנימין בחזקת חלל שמקום קבורתו לא נודע. בעקבות חקירה של הענף לאיתור נעדרים בצה"ל, התברר כי בנימין קבור יחד עם חלק מחבריו מקרב זה בקבר אחים בקיבוץ מעוז חיים. לזכרו התקיים טקס גילוי מצבה בבית הקברות במעוז חיים.