בן-צור (לבד), שרה נעמי

בת רחל ויעקב לבד. נולדה ביום ח' בטבת תש"ט (9.1.1949) בארגנטינה. שרה למדה בבית-הספר היסודי בארגנטינה ובו בזמן התחנכה בקן "הנוער הציוני". כשמלאו לה אחת-עשרה שנים עלתה המשפחה לישראל והקימה את ביתה בבת ים. שרה המשיכה ללמוד בבית-הספר היסודי בקרית ים ובבית-הספר התיכון עירוני א' בבת ים במגמה הריאלית. באמצע חודש אוקטובר 1967 גויסה שרה לשירות חובה בצה"ל ויצאה ללימודי כימיה באוניברסיטת תל-אביב במסגרת העתודה האקדמית. בתקופת לימודיה עברה טירונות וכן קורס קצינות עתודה. בתום לימודיה חזרה שרה לשירות סדיר, הוצבה בחיל הכללי ונשלחה לשרת כקצינת הדרכה ומורה לכימיה בבית-הספר הצבאי להשכלה. בהמשך הוצבה שרה בחיל האוויר ושימשה קצינת מדור אב"כ, קצינת מעבדה אנליטית, קצינת חומרים תעופתיים וקצינת אחזקת מטוסים. בתקופה זו השתלמה בקורס מהנדסי חימוש בנושא טכנולוגיות אמל"ח ובקורס קציני אמל"ח. בין שאר תפקידיה בחיל האוויר היא ערכה מחקרים על חיידקים בדלק. אחד ממפקדיה בתקופה זו תיאר את שרה כבעלת ידיעות מקצועיות נרחבות, הגיונית ותכליתית. בחוות-הדעת על קצינים קיבלה שרה הערכות גבוהות במיוחד על אמינותה הגבוהה, על יכולתה לתכנן פרוייקטים לפי מידע שבידה ועל עמידתה על דעתה בוויכוח עם מפקדיה כאשר ההוראה שקיבלה נראתה לה מוטעית. לאחר שהשלימה תואר שני וקיבלה תואר מוסמך למדעים הוצבה בחיל המודיעין ושימשה כקצינת מחקר. בחוות-הדעת של מפקדיה מתקופה זו נכתב: "מקפידה ויסודית בביצוע מטלות. בעלת פוטנציאל טוב לתפקוד עצמאי". בכל תקופת שירותה השתדלה שרה להרחיב השכלתה ובכל תפקיד שמילאה ניסתה להעשיר ידיעותיה ולשפר תפקודה. היא יצאה לקורס הכשרה חינוכית לקצינים וכן לחוג להכשרת עובדי חינוך באוניברסיטת תל אביב. בסיומו הוסמכה להוראה במקצוע הכימיה בבתי-ספר על-יסודיים. במהלך שירותה הקימה שרה משפחה. היא נישאה ליעקב ומשפחתם התרחבה עם הולדת שלושת ילדיהם. בחודש אפריל 1989 אובחנה אצל שרה מחלה ממארת, בעת שהיתה לקראת סוף הריונה. היא נותחה וילדה את בנה השלישי. חודשים ארוכים נאבקה שרה במחלתה. ביום כ"ט בשבט תשנ"ב (3.2.1992) הכריעה אותה מחלתה. היא נפטרה בבית-החולים איכילוב בתל אביב. שרה הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותירה אחריה בעל – יעקב, ושלושה ילדים – אפרת, הדס ואלעד-יוסף, אם, אח – צבי, ואחות – מלכה. מפקד היחידה נפרד משרה ליד קברה באומרו: "במסגרת עבודתנו המשותפת למדנו להעריך את כישוריך, יוזמתך וכן את האווירה הנעימה שהשרית סביבך. מיום שהצטרפת אלינו היית שותפה למאמץ של כולנו בעשייה היום-יומית, בנושאים החשובים לביטחונה של מדינת ישראל".