fbpx
בן עמרם (פראנקל), צבי

בן עמרם (פראנקל), צבי


בן גיזלה ועמרם, נצר למשפחת ד"ר אברהם אלעזר פראנקל מווינה שיסד את בית הספר העברי הראשון בירושלים, בית ספר "למל", בשנת תרט"ז (1856). צבי נולד בשנת 1916 בעיר פרנקפורט, גרמניה ועלה לארץ-ישראל עם אמו בשנת 1934. עם בואו התגייס לחיל הנוטרים ועד מהרה מצא את דרכו לשורות מחתרת האצ"ל. בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה הקו הנקוט בידי המוסדות המוסמכים כלפי התפרעויות הערבים, קו של הבלגה ואי-תגובה. גם אנשי האצ"ל בתקופה זו טרם הגיבו. נפשו התוססת של צבי לא השלימה עם קו זה והוא החליט לנקום את נקמת דמם של היהודים הנרצחים. הוא היה הראשון ששבר את ההבלגה ובכך אף הקדים את שלמה בן יוסף. בשנת 1937 התנקש צבי בחייו של ערבי בכפר סומייל והרגו. הוא הצליח להימלט אך המשטרה הבריטית גילתה את אקדחו בבית אמו, והיא נאסרה. הבריטים הפיצו שמועות כאילו הם מענים את האם. השמועות הגיעו לאזניו של צבי והוא החליט כנראה להסגיר את עצמו כדי להציל את אמו. כאשר נודעה כוונתו לחבריו, חששו שמא לא יעמוד בעינויים ויספר לבריטים את כל הידוע לו על מחתרת האצ"ל. מפקד האצ"ל באותם ימים הורה, שלא על דעת מפקדת האצ"ל, להוציאו להורג. ביום א' בתשרי תרצ"ח (6.9.1937) הוצאה ההוראה לפועל והגופה הוטלה לירקון. עם גילוי הגופה נקבר צבי תחילה כאלמוני. רק לאחר בדיקות וזיהוי השעון שעל ידו התגלתה הזהות האמיתית. צבי הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק ביום ה' בתשרי תרצ"ח (10.9.1937). 46 שנה לאחר מותו הוחזר לצבי כבודו ושמו נכלל בין חללי האצ"ל. על האירוע הטראגי נכתב בספר "מערכות הארגון הצבאי הלאומי", ובספר "בשרות המחתרת". על החזרת כבודו של צבי נתפרסמה כתבה בעתון "מעריב".

דילוג לתוכן