בן-עמי, שלום

בן לונה ושמעון. נולד ביום ג' בתשרי תשכ"ו (29.9.1965) בעיר עכו. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר ע"ש בן-צבי בעכו. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון ע"ש דרסקי במגמת מסמ"ר אלקטרוניקה. טרם גיוסו עבד לפרנסתו. שלום, בחור דתי חובש כיפה, ביקר באופן קבוע בבית-הכנסת שבשכונה. משפחתו, משפחה מאמינה. כשמו כן הוא, שוחר שלום, אחד שעשה את שמו, שלום לאחד, שלום להמון. אחד שלמענו נוצרה המלה 'שלום'. באמצע חודש ינואר 1985 גויס לצה"ל, ושובץ במקצועו בחיל הקשר. הוא סיים קורס טכנאי קשר ואלקטרוניקה, והוצב ביחידת הקשר בעוצבת הגליל. שלום היה מבכירי הטכנאים במעבדה. נהג להתפלל מדי יום ביומו בפינת מעבדת הגנרטורים. נעים הליכות היה, פשוט בן-אדם. כך מפי חבריו. בינואר 1988 סיים את שירות החובה, והחל את שירותו בצבא הקבע. בתוקף תפקידו, נכנס פעמיים בשבוע ללבנון. ביום ח' בחשוון תשמ"ט (19.10.1988) נפל בעת מילוי תפקידו. אל שיירת הג'יפים שנכנסה ללבנון למשימה שגרתית, התקרבה מכונית תופת ופיצוץ קטלני ואכזר קטע את מסכת חייהם של שמונה חיילים, ושלום ביניהם. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים, ושתי אחיות – סימה ואסתר. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתבו מפקדים ביחידה: "…שלום ביצע את תפקידיו למופת, בצורה מקצועית, ומעבר לכל התבלט בגדוד כחייל עניו וצנוע. אהבתו את הזולת ונכונותו לסייע לכול הינם דוגמה הראויה לציון. זכרו חקוק בלבנו … נלקחת מאיתנו בטרם עת, יד המרצחים השיגה אותך. אהוד היית על חבריך, חייל למופת. התנדבת לשרת ביחידתנו, ביודעך את הסיכון שאתה נוטל על עצמך. שירתת מתוך אמונה בדרכך ובדרכו של צה"ל, מתוך הצורך להגן על יישובי הצפון. פה בגדוד, הכל הכירו אותך ואהבוך, ידעו שיש על מי לסמוך." שר הביטחון שיגר איגרת ובה דברי תנחומים למשפחה. יחידת הקשר 'עוצבת הגליל' הוציאה עלון זיכרון ובו דברי מפקדים וחברים לזכרו.