בן עמי, ליאת
בת שושנה ומרדכי. נולדה בחיפה ביום כ"ט בחשוון תשמ"ג (15.11.1982) לזוג הורים צעירים. אחות לאיתן ואדווה. מגיל צעיר הייתה ילדה עצמאית ושאפתנית מאוד. ליאת התחנכה בבית הספר היסודי "דרור" שבשכונת קריית אליעזר, והמשיכה את לימודיה בבית הספר התיכון "עירוני א'?", בכיתת ספורט. לכל אורך שנות לימודיה הייתה ספורטאית מצטיינת שהשתתפה בתחרויות אתלטיקה קלה ובמירוצי שדה וזכתה במדליות. ליאת הייתה נערה מלאת חן, נמרצת, שאפתנית, ובעלת אנרגיות חיוביות. היא נמשכה לתחום ההומניסטי – לעולם האמנות, הספרות והתאטרון, ולמדה מקצועות אלה באופן מורחב. הייתה מעורבת ופעילה חברתית, תרמה לסביבתה ככל שיכלה, ובמהלך לימודיה קיבלה תעודות הערכה על התועלת והכבוד שהביאה לבית הספר. ליאת יזמה פרויקטים בית ספריים ובהם הצגות, טקסים ואירועי סוף שנה, לעתים כתבה בעצמה את הטקסטים והופיעה על הבמה. היא הייתה חניכה בגדנ"ע, השתתפה בקורס מש"צים (מדריכי של"ח צעירים), וזכתה בתואר "מצטיינת מחלקתית". את לימודיה התיכוניים סיימה בהצטיינות. ליאת שאפה לשרת כלוחמת. ב-18.7.2001 התגייסה למשמר הגבול, והתקבלה לקורס לוחמות. לאחר חצי שנה של טירונות קטפה את תעודת המצטיינת של הפלוגה וניגשה לקורס מ"כים. בסיום הקורס קיבלה תעודת "מצטיינת פלוגתית" – בת יחידה מתוך בנים רבים. משם המשיכה לתפקידה הצבאי כמפקדת מג"ב בפלוגת התפר שצפון הארץ, ליד ג'נין. במהלך שירותה נפצעה, ועברה לשרת באתר ההנצחה שבאנדרטה לזכר חללי משמר הגבול, שם העבירה הדרכות על הקמת היחידה וסיפרה למבקרים על החיילים שהקריבו את חייהם למען המדינה. ביום ט"ו בחשוון תשס"ג (21.10.2002) נפלה ליאת בפיגוע חבלני בצומת כרכור, בסמוך לבסיסה. בעת שעלתה לאוטובוס קו 841 של חברת "אגד" שעשה את דרכו מטבריה לתל-אביב, הגיעו למקום שני מחבלים בג'יפ עמוס בעשרות קילוגרמים של חומר נפץ. הג'יפ נצמד למכלי הדלק של האוטובוס והתפוצץ. מעוצמת הפיצוץ נהרגו ארבעה-עשר בני אדם, ובהם ליאת ושניים מחבריה ליחידה – סמל-שני אסתר (אתי) פסחוב וסמל-ראשון איימן שרוף. ההרוגים האחרים היו רב-סמל ראשון אליעזר (ליביו) מוסקוביץ', סמל ניר נחום, רב-טוראי אילונה חנוכייב, רב-טוראי שרון טובול, והאזרחים אסנת אברמוב, אינדלאו אשאטי, עפרה בורגר, סועאד ג'אבר, איריס לביא, סרגיי שבצ'וק וענת שמשון. עוד עשרות בני אדם – חיילים ואזרחים – נפצעו בפיגוע. ליאת נהרגה שבועיים לפני יום הולדתה העשרים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותירה הורים, אח ואחות. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל-ראשון