בן-עמי, אלי

בן משה ושרה. נולד ביום כ"ו בתשרי תשי"ב (26.10.1951) בחיפה אביו, משה, נלחם בגבורה במלחמת השחרור, נפצע קשה והוכר כנכה צה"ל. אלי למד בבית הספר היסודי על שם שפרינצק בקרית בנימין ובטכניקום בחיפה, במגמה לאלקטרוניקה. הוא היה נער רציני ביחסו לחיים, לחבריו ולידידיו. תמיד היה מוכן לעזור לכל אדם ולעשות ככל יכולתו להקל את מצוקתו של הזולת. הוא היה חובב ספורט וביחוד עסק בספורט הקרטה והג'ודו. אלי הצטיין בשקט נפשי, ואף על פי שנטה להתבודדות היה בעל קשרים חברתיים והתיידד על נקלה. הוא התברך באומץ לב ותעוזה לעשות מעשים בלתי שגרתיים וחשב להשתלם בעתיד ולהיות חוקר פרטי. הוא היה עקשן ומתמיד בדרכו למרות כל הקשיים. אלי גויס לצה"ל בפברואר 1970 והוצב לחיל השריון. ביום כ"ב בכסלו תשל"ג (27.11.1972), מצא את מותו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מפקדו העיד עליו כי הצטיין כחייל טוב והתבלט ביושרו ובנכונותו לעזור לכל.