בן-עטר, שבתאי

בן קלו ושמואל, נולד ביום כ"ט באלול תרפ"ד (28.9.1924) באיסטנבול, תורכיה. הוא למד בבית-ספר עממי ובשנת 1937 עלה עם הוריו ארצה וגר בתל-אביב. כאן הצטרף למועדון הספורט של "הפועל" והצטיין במשחקי הכדור-סל. בהיותו בן 15 הצטרף ל"הגנה". עבר קורס חבלה וקורס מ"כ ובתקופת המאבק השתתף בפעולות-החבלה בסביבת תל-אביב וכן בהעלאת מעפילים. בהיותו בן 17 התגייס למשטרת היישובים העבריים והיה נוטר בבת ים ובחולון. עבד גם בבית-נבאללה ובסרפנד ובפרוץ מלחמת- העצמאות נטל חלק בהגנת תל-אביב. נתפס במנשייה על-ידי הבריטים, נחקר על-ידיהם והם גם ירו עליו ועל חבריו, אך הוא הצליח להימלט. שבתאי הוצב בחטיבת "קריתי" ועבר קורס מ"מ. הדריך את חבריו בשימוש במכונות-ירייה כבדות, השתתף בפעולות חבלה בשכונות מנשייה וסלמה והיה בין כובשי משטרת בית-דגון ועוד. שבתאי היה יוצא לפעולות בקור-רוח למופת ובהרגשת ביטחון גמורה. רק לפני צאתו בפעם האחרונה לבו כאילו אמר לו שלא ישוב. בחופשה האחרונה גם אמר זאת לארוסתו, בהיפרדו ממנה. שבתאי נפל בקרב בעת הדיפת התקפת האויב על מחנה סרפנד (צריפין) ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.