בן-נתן (נתנזון), צבי

בן אברהם ושיינה. נולד ביום י"ג בטבת תרצ"ח (17.12.1937) בעיר טרקונומץ אשר ברומניה. עלה לארץ עם הוריו ועם הקטנה שבאחיותיו בשנת לאחר שספג כילד רך את כל זוועות מלחמת העולם השנייה. במסגרת "עליית הנוער" עלה ונמצא בחברת הנוער "עמלים" אשר בקיבוץ המעפיל, אך עבר לעין דור עם איחוד חברות הנוער "עמלים" ו"תבור". בינואר 1953 גויס לצה"ל במסגרת נח"ל והיה ממקימי ניר עוז. כשעמד להשתחרר מן השירות הצבאי פרצה מערכת סיני; הוא השתתף בה והיה בין הלוחמים במבואות עזה שברצועה. בשנת 1957 שוחרר מן הצבא וחזר לקיבוץ; אז התקבל כחבר בו ומן היום הראשון לחברותו קיבל על עצמו כל משימה בעבודה ובחיי החברה – ואת הכל עשה במסירות ובנאמנות. כחקלאי השקיע את כל ישותו בענף המילונים. התמסר גם לספורט הן באימון והן במשחק. היה דמות אדם הנוסכת בטחון ומעוררת תקווה וציפיה לעתיד. בעל אופי חזק ומקיף ויחד עם זה חבר רגיש מאוד לצדק וליושר. היה לוחם אמיץ וותיק בפעולות תגמול. דור הבנים אהב אותו וכן קשר קשרי ידידות עם השכנים הערבים אשר גילו בדמותו את האנושי והאצילי. אף, על פי ששוחרר משירות בצבא ערב מלחמת ששת הימים בכל זאת, כאשר הוחמר המצב, חש להתיצב לשירות ונלחם באומץ ובשקט נפשי ובקרב שנערך בשכם ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), הוא היום השלישי לקרבות, נפל. הניח אשה ושני ילדים. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בעין דור. הקיבוץ הוציא לאור חוברת לזכרו. בחוברת 53" מהם" לזכר חללי הקיבוץ הארצי שנפלו במלחמת ששת הימים הוקדש עמוד לתולדותיו. גם בחוברת של המועצה האיזורית יזרעאל הועלה זכרו.