בן-נעים (שקורי), ליאור
בן אריאלה ושאול. נולד ביום י"ח בכסלו תשמ"א (26.11.1980) בירושלים, אח צעיר לקרן ולאמיר. מרבית שנותיו גדל בשכונת גילה בירושלים, שם למד בבית-הספר היסודי 'גילה ג" ובבית-הספר התיכון 'מקיף גילה', אותו סיים בהצטיינות. כבר מגיל צעיר התבלט ברוגע ובשלווה שהקרין סביבו, שהפכו לתכונות המרכזיות באישיותו. ליאור, בחור שמח מטבעו, נהג לטייל ולבלות עם חבריו, להאזין למוזיקה ולשחק במחשב, ומכיוון שרצה לדעת הכל ותחומי התעניינותו היו רבים ומגוונים כל כך, נהגו חבריו לקרוא לו 'אנציקלופדיה מהלכת'. ליאור נהג 'להפיל את אימתו' על מוריו בהפגנת ידע רב ובשאלות מעמיקות, תמיד ברוח טובה ונעימה שאיפיינה אותו, וגרמה לכולם לחבב אותו. תמיד דיבר על כוונותיו להמשיך בלימודיו לאחר התיכון, ובמיוחד בטכניון. בכתה י' יצא עם משלחת נוער לגרמניה, עם חבריו הטובים מור ואייל, במסגרת חילופי משלחות. באותה שנה החל להתנדב כחובש במד"א, תפקיד שמילא בהתלהבות רבה עד לשירותו הצבאי. ליאור הרבה לקרוא ספרים מכל הסוגים, ובעיקר אהב ספרי פנטזיה ומדע בדיוני. ליאור קיים קשר ייחודי ויומיומי עם אחותו הגדולה קרן, ובמיוחד עם אחייניו הקטנים, ענבר ועידו. הקשר התחזק במיוחד לקראת גיוסו לצבא ובמהלך השירות עצמו. במרס 1999 התגייס ליאור להנדסה קרבית, לגדוד 601, והיה מאושר משיבוץ זה. בטירונות לא הפסיק לחייך גם ברגעים הקשים. מפקדיו מספרים שהיה חייל מצטיין, איכותי וחכם, אחראי, שקט וחייכן, חברותי מאוד, שנהג לעזור לכולם והתחבב בקלות על אנשים. ליאור היה אמור לצאת לקורס מ"כים אך בשל נקע ברגלו לא הסתייע הדבר. במקום זאת הוחלט בסגל הפלוגה להוציא אותו לקורס חובשים, שם חזר לתפקידו הקודם כמציל חיים. ליאור, מצדו, שמח מאוד על החלטה זו. כשחזר לגדוד שאף להתקדם הלאה, ואכן במרס 2001 יצא לקורס חובשים גדודיים. בתאריך י"ז באדר תשס"א (12.03.2001) נפל ליאור בעת מילוי תפקידו והוא בן עשרים. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. ליאור נטמן בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. ספד לו מפקד הגדוד: "ליאור היה מרכיב מרכזי בנוף הפלוגתי והיה מקובל על חבריו. ליאור, אשר יותר מכל סימל את החלק היפה, הטוב והמיוחד של הפלוגה המבצעית, איננו עוד עימנו. בהווייתו היומיומית, שידר ליאור טוב לב, איכפתיות, דאגה מתמדת לחבריו ושקט נפשי." ביום השלושים למותו ספדו לו חבריו הטובים, מור ואייל: "ליאור, חלף כבר למעלה מחודש ואתה איננו, ועדיין אין אנו מעכלים את רוע הגזירה, לפעמים נדמה לנו כי פתאום תופיע ותצחק על כולנו כמו שכל כך אופייני לך, ותגיד שזו סתם הייתה בדיחה." אחייניתו ענבר אמרה: " ליאור, הגוף שלו נמצא באדמה אבל הנשמה שלו, נמצאת איתנו בלב."
