בן-נעים, פנחס
פנחס, בן רחל ושמעון, נולד בשנת תרצ"ט (1939) בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. הוא למד בבית-הספר היסודי "אליאנס" במרוקו. לאחר תום הלימודים החל לעבוד כעמיל-מכס וכעבור שנתיים עלה ארצה עם הוריו ואחיו והתגורר בקרית-גת. פנחס גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1957 והוצב לנח"ל. אחר-כך השתלם בקורס נהיגה ושירת כנהג צבאי באחת מיחידות חיל-הרגלים. פנחס היה חייל מסור ואחראי. הוא שימש דוגמא לחבריו ביחידה במזגו הטוב ובצייתנותו ומפקדיו מציינים כי היה אהוד עליהם, בשל מסירותו ודבקותו בביצוע המשימות שהוטלו עליו. בתקופת השירות בצה"ל השתדל שלא להדאיג את בני משפחתו, הקפיד לטלפן אליהם והרבה לבקר בבית בעת חופשותיו. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר בצה"ל החל לעבוד במלטשת יהלומים בקרית-גת. הוא נשא לאישה את חברתו מרים ועבר להתגורר באשדוד. גם כאן המשיך לעבוד כלוטש יהלומים במשך שמונה שנים. הוא היה אחראי ומסור לעבודתו והתחבב על חבריו לעבודה ועל הממונים עליו. ברבות הימים החליט לעבור לעבוד כסוואר בנמל אשדוד. גם במקום העבודה החדש התחבב במהירות על הכל וקנה לו שם של פועל מסור, רציני ואחראי. מלבד עבודתו עסק בתחביבים שונים: היה מפסל ומצייר בשעות הפנאי ואף עסק בדיג, בשיט ובציד חיות-בר. הוא היה חובב כדורגל מושבע. חבריו מציינים כי היה בעל חוש הומור מיוחד, שהיה בבחינת "כרטיס הכניסה" שלו לכל חברה. הוא נודע כבעל לב חם ופתוח ומעולם לא סירב להיענות לבקשת עזרה. נולדו לו שתי בנות ובן, והוא היה בעל מסור לאשתו ואב מסור לילדיו. תמיד נהג לשחק אתם והיה גאה בהם ובהישגיהם. במהלך השירות במילואים הועבר לחיל התותחנים ואף השלים קורס נהגי זחל"ם. הוא השתתף במלחמת ששת-הימים ובתום הקרבות הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". כשבועיים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים סופח לחטיבה הירושלמית לשירות מילואים ושימש כנהג זחל"ם ותצפיתן בעמדות תצפית במוצב בחזית התעלה. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע פנחס ונהרג בהפגזה בגזרת מוצב "אורקל" על גדת תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "פנחס נמנה עם שורותינו ולחם בגבורה רבה במעוז "אורקל" שעל תעלת סואץ. בתקופת שירותו עמנו בגדוד, מצאנו בו תכונות של אדם ולוחם למופת. אנו, מפקדי היחידה וחייליה, כואבים יחד עמכם. דמותו תישאר תמיד עמנו".
