בן-נעים, איל

בן אסתר ואברהם. נולד ביום ט' באדר א' תש"ל (15.2.1970) בתל אביב. למד בבית-הספר 'רמז' בקרית שלום, והמשיך לימודיו בחטיבת-הביניים 'רוגוזין' בתל אביב. כשהיה בן חמש-עשרה עבר להתגורר בקיבוץ עין זיוון וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי 'הר וגיא' בקיבוץ דפנה. איל היה חבר בתנועת 'המחנות העולים' וברבות הימים שימש מדריך ומרכז מחנה. הוא גילה עניין רב בפוליטיקה ובתקופת היותו בעין זיוון היה פעיל במפלגת העבודה. כאן הדריך חברים צעירים והיה ציר צעיר באחת מוועידות המפלגה. התעניינותו בפוליטיקה ניכרה היטב בעבודת-הגמר שהכין בעת לימודיו בכיתה י"ב. נושא העבודה: "הפילוג בקיבוץ המאוחד". הוא התעניין בכלי-נשק עתיקים והחזיק בחדרו אוסף חרבות עתיקות. תחביביו הנוספים היו טיולים בארץ צפרות וצילום. אהב לרכוב על סוסים ולשחק כדורגל. הוא אהב להאזין לשירים עבריים. איל גוייס לצה"ל באמצע נובמבר 1988 והצטרף לנח"ל, ליחידת בני המשקים. לאחר הטירונות עבר לחיל-הצנחנים וסיים בהצלחה קורס צניחה וקורס מ"כים. הוא הוצב ליחידת צנחנים בתפקיד סמל מחלקה. להערכת מפקדו, שליווה אותו דרך ארוכה, היה איל "חייל טוב ומשקיע, וכסמל דאג לחיילים והם העריכו אותו מאוד. הוא היה חרוץ ומקצועי. השקיע בעבודתו את כל מרצו והיה סמל מצטיין". ביום י' באייר תש"ן (4.5.1990) באזור רמת הגולן, נפל איל בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים, שני אחים – חיים ודורון – ואחות – לימור. הוא הועלה לדרגת סמל-ראשון לאחר מותו. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "איל ז"ל התנדב לשרת ביחידת הצנחנים מתוך רצון וכוונה לתרום ולממש את עצמו ביחידה לוחמת. ימים ספורים לפני התאונה איל הומלץ על-ידי מפקדיו לצאת לקורס קצינים. איל ראה בכך אתגר אישי שהתכוון לממשו". הוריו וקיבוץ עין זיוון הוציאו לאור חוברת לזכרו.