בן-נון, יהושע

בן עמליה ומשה, נולד ביום י"ט באב תשט"ז (27.7.1956) בגבעתיים. יהושע היה ילד גדול ומפותח מעל הממוצע וגם בהתפתחותו השכלית הקדים את בני גילו. עוד לפני שידע לדבר רצה לדעת ולהבין דברים. הוא למד לקרוא לפני שאר הילדים בכיתתו ומאותו רגעלא משו הספרים מידיו. יהושע למד בבית-הספר היסודי "שמעוני" בגבעתיים והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ט' בתל-אביב. כתלמיד הצטיין בכל המקצועות. כאשר נערכה בגבעתיים תחרות בספרות ילדים, היה זה אך טבעי שיהושע ייצג את בית-ספרו. הוא היה מעין אנציקלופדיה חיה והתמצא בתחומים רבים. גם בלימודיו התיכוניים הצטיין וזכרונו היה לשם דבר. אבל מעל הכל התבלט יהושע באופיו השקט. הוא היה אהוב על חבריו ומוריו כאחד. כשהגיע מועד גיוסו לצה"ל התנדב יהושע לחיל-האוויר ונשלח לקורס טיס. גם שם הצטיין בלימודים, אולם לא סיים את הקורס. הוא הוצב לחיל-השריון ועבר קורס מפקדי טנקים. לאחר שחרורו מצה"ל למד בטכניון במגמת מחשבים. בתקופת לימודיו הכיר את רונית, נשא אותה לאשה ונולד להם בן – איתי. יהושע הצליח לשלב חיי משפחה עם לימודים בלי שתחום אחד יגרע מן האחר. בשנת 1982 סיים את לימודיו בטכניון וקיבל תואר מהנדס מחשבים. הוא התקבל לעבודה בחברת מחשבים גדולה ולאחר תקופה קצרה של עבודה בארץ נשלח מטעם החברה למרכזה שבארה"ב כדי להשתלם ולהכשיר את עצמו לעבודה על פרויקט גדול חדש. ביוני 1982, יומיים לאחר שובו מארה"ב, נקרא יהושע לשירות מילואים ויצא ללבנון. ביום כ' בסיוון תשמ"ב (11.6.1982), בקרב הקשה שהתנהל בבקעת הלבנון נגד הכוחות הסוריים, נפל יהושע והוא בן 26. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי שבקריית-שאול. הניח אחריו אשה ובן, הורים ואחות.