בן משה, נעם

בן דינה ושמואל. נולד ביום ט"ו בשבט תשכ"ט (3.2.1969) בחולון. נעם נולד בחג הנטיעות, שתיל רך שטופח בחום ובאהבה על-ידי הורים מסורים, מורים וחברים שאהבוהו מאוד וכיבדו את אישיותו המורכבת והעשירה. נעם למד בבית-הספר היסודי א.ד. גורדון בחולון, והמשיך בלימודיו התיכוניים בבית-הספר המקיף 'מיטרני' בעיר מגוריו. בשתי כיתות התיכון האחרונות הוא למד בבית-הספר האקסטרני 'אנקורי' בתל אביב. כשסיים נעם את בית-הספר היסודי נשלח לפנימייה למחוננים, אולם לאחר ששהה בה שבועיים גברו עליו געגועיו למשפחתו המסורה והוא שב לביתו. בילדותו ובנעוריו ניכרו בנעם יופי, נעימות, ובעיקר – כשרונות רבים ומגוונים. אופיו החביב והנוח וטוב ליבו ריכזו סביבו חברים רבים. המוזיקה מילאה את כל ישותו, ולא פעם תמה נעם איך בכלל אפשר לחיות בלעדיה. בגיל צעיר מאוד הוא החל לנגן באקורדיון, חלילית, מפוחית ואורגן. נעם ניחן גם בקול ערב, ולימים למד פיתוח-קול. וכך, מצויד בכלי נגינה ובקול זמיר, הרבה נעם להנעים לחבריו במסיבות ובהזדמנויות אחרות. הוא הצטרף ללהקת גדנ"ע חולון, ושר וניגן על גיטרה בהופעותיה ברחבי הארץ. בהיותו בן ארבע-עשרה הקים נעם להקת רוק, שנשאה את השם ט.נ.ט., והופיע בהתנדבות במסיבות בבתי-אבות ובמתנ"סים. נעם היטיב לצייר, וציורים יפים ופשוטי קווים נתגלו במחברותיו לאחר מותו. הוא בורך גם בכשרון כתיבה, ובעיזבונו נמצאו שירים, חיבורים ומכתבים, מחזה וספר שהחל בכתיבתו. יכולתו של נעם באה לידי ביטוי גם בתחום הספורט. הוא השתתף בתחרויות ספורט בבית- הספר וקיבל תעודות הצטיינות בריצה ובכדורעף. כילד, שיחק תקופה קצרה כדורסל ב'הפועל חולון' והשתתף בתחרויות שחמט. בכיתה ו' הצטרף נעם לתנועת 'השומר הצעיר' והתמיד בחברותו בה עד גיוסו לצבא במסגרת הנח"ל. הוא החל את דרכו בתנועה כחניך, וברבות הימים היה למדריך. נעם גילה רגישות רבה לבני אדם, לחי ולצומח. עוד בנערותו הפך לצמחוני, מטעמי מוסר. כשבגר, התלבט רבות בשאלות הקיום, החיים והמוות, התוקפנות והשלום, וגילה נטיות פציפיסטיות. מענה והד למחשבותיו חיפש נעם בספרי פסיכולוגיה ופילוסופיה, שהרבה לקרוא. בראשית 1988 התגייס נעם לצבא יחד עם חבריו לגרעין 'פשוט' שיצאו לקיבוץ רביד. בשל הפרופיל הרפואי הנמוך שנקבע לו, היה ביכולתו להימנע משירות קרבי, אולם נעם עמד על דעתו לשרת עם חבריו לגרעין במסלול הנחלאי קרבי. יומיים לפני גיוסו לצבא פנה נעם והעלה את הפרופיל הרפואי שנקבע לו. הוא שירת בטירונות כחודש וחצי, ולדברי מפקד הגדוד התגלה במהלכם כחייל מצטיין וחבר נאמן. חבריו מספרים עליו, שהיה בחור חייכן ועליז, שהרבה להתבדח, ועם זאת נטה למצבי רוח. כשמצב-רוחו היה ירוד, נהג נעם להתבודד ולנגן על הגיטרה שלו. ביום שבת, כ"ב בניסן תשמ"ח (9.4.1988), נפל נעם בעת מילוי תפקידו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. בן תשע-עשרה היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, אח – דדי ואחות – עידית. משפחתו הוציאה לאור לזכרו חוברת, ובה דברי בני המשפחה, חברים, מכרים ומורים. כמו-כן, נאספו השירים שנמצאו בעיזבונו והוצאו לאור בספר.