בן משה, אשל-אמיר
בן עירית וגיורא. נולד ביום ל' באב תשל"ה (7.8.1975) בקיבוץ מצובה. שמו השני ניתן לו על שם דודו, אחי אביו, אמיר, שנפל במלחמת יום הכיפורים. אשל היה הבן השני בין שלושת הילדים במשפחת בן משה, אח לליאת וליונתן. אשל החל את מסלול לימודיו בבית-הספר היסודי בקיבוץ, וכשהיה בן אחת עשרה עברה המשפחה ליישוב הקהילתי יובלים שבמשגב, שם סיים את לימודיו היסודיים. בשנת 1988 נסע עם משפחתו לשנת שבתון בארצות הברית. בשובם ארצה, המשיך אשל אמיר את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף במשגב במגמה הריאלית-ביולוגית. אשל היה ילד שמח שאהב לבלות, והחיוך הרחב היה מסימני ההיכר שלו. בין תחביביו היו – כדורגל, כדורסל, ריקודים ובעלי-חיים (במיוחד "שלג", כלבתו האהובה). עם החברים, וגם בתוך המשפחה, אשל היה ילד שאיכפת לו, תומך ועוזר, קשוב ורגיש. קשריו עם הוריו, אחותו ואחיו, כמו גם עם בני המשפחה המורחבת, היו חשובים לו ביותר. אשל התגייס לצה"ל בסוף יולי 1994. עבר גיבוש לפלוגת ההנדסה בחטיבת הנח"ל והצטרף לצוות "שלפמן", צוות אוגוסט 1994. לאחר טירונות חיל רגלים, נבחר לתפקיד קשר-מפקד המחלקה, פעל כמאגיסט ועבר עם הצוות לאימון המתקדם. הוא סיים קורס חבלה והמשיך לקורס מ"כ ומש"ק חבלה. אשל שירת בצוות הסמלים של הפלוגה ושהה שתי תקופות של שירות מבצעי במוצב "דלעת" בלבנון. מפקדיו מתארים אותו כחייל מקצועי, בעל כושר מנהיגות ומוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי, אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. אשל אמיר בן משה נפל בקרב בלבנון ביום כ"ג בסיוון תשנ"ו (10.6.1996). הכוח יצא למשימת לילה יזומה ובשעה שחזרו מן הפעילות, בבוקר המחרת, ברכס עלי טאהר שבדרום לבנון, נתקל הכוח במארב מחבלים והתפתח קרב מטווח קצר. יחד עם אשל נפלו סגן ישי שכטר, סגן ליאור רמון, סמ"ר עידן גבריאל וסמל יניב רואימי. בן עשרים ואחת היה אשל בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין במשגב. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. אשל הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו. בהלווייתו ספדה לו עירית, אמו: "היית הטוב שבטוב. בני היקר שבעולם. כולם אהבו אותך. איך אפשר להיפרד מנשמה שכזאת". והאב, גיורא, הוסיף: "בן יקר כל כך. הבשורה הנוראה היכתה אותנו. היה כל כך טוב כאשר היית אתנו. יונתן, האח הקטן, היה גאה בך. תמיד היית מוקף בחברים וחברות. אשל שלי – כל כך קשה לנו. …תנוח על משכבך בן אהוב ויקר שלנו". אחותו, ליאת, ספדה לו ואמרה: "היית האח הכי טוב בעולם". וחברו הטוב, נזכר: "רק לפני זמן מה היינו יחד בטקס לזכר חללי הנח"ל. איך אפשר היה להאמין שבתוך שבוע גם אתה תצטרף לרשימה?". מפקד היחידה כתב למשפחה: "אשל, חייל משכמו ומעלה, תמיד עם חיוך על הפנים ואהוב על כולם, האמין בצדקת דרכו, בתרומתו למדינה ובשירות ביחידה מובחרת. אשל התנדב לכל משימה, והיה לאחד מעמודי התווך של הצוות. חייל שאיכפת לו מהצוות, היחידה והחטיבה. זכרו של אשל יישאר בלבי ובלב חיילי היחידה".
