בן-מרדכי, אשר

בן שרה ומרדכי, נולד בשנת 1920 בעיר שרפץ, פולין. היה בן להורים אדוקים, סוחרים. את ראשית חינוכו קיבל בבית, המשיך ללמוד בבית-ספר עברי "תרבות" ועם התבגרו הצטרף ל"פועלי- ציון שמאל". עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה הלך עם זרם הפליטים לרוסיה ועם ארגון הצבא הפולני הגולה הצטרף אליו והגיע איתו לארץ בשנת 1944. עם בואו שינה את שמו לבן-מרדכי לזכרו של אביו. זמן-מה עשה בקיבוץ בית הערבה; אחר-כך עבר לעיר, לתל-אביב, ועבד כפועל-בניין. בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד ושירת בחטיבת "עודד". הוא נפצע קל ונשלח לקבל טיפול אך לא שקט עד שהחזירוהו למקומו בחזית הצפון. בקרבות "עשרת הימים" תפסו כוחותינו את תל עזזיאת. הסורים תקפו בעוצמה רבה את התל מספר פעמים ובשעת הדיפת אחת ההתקפות נפל, ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) ונקבר בשאר ישוב-דן. הוא היה השריד האחרון ממשפחה בת שבע נפשות שהושמדו בשואה הגדולה, והוא קידש שם עמו במולדת. ביום י"ד באדר תש"י (3.3.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.