בן-מנשה, מרדכי

בן מנשה. נולד בשנת תרמ"ט (1889) בכפר ארק בחבל דגיסטן שבקווקז. אביו היה רוכל בכפרים ובשנת 1902, לאחר שמכר את רכושו שבא לו מעבודה חרוצה, התכונן לעלות לארץ ישראל, אך מחמת מכשולים שונים לא הצליח בכך. בגיל ארבע נכנס מרדכי ל"חדר" שבכפר ולמד בו כעשר שנים. אחר-כך התחיל לעזור לאביו במסחרו וכעבור זמן עבר לעבודה חקלאית. בגיל עשרים נשא אשה וכאביו קיווה גם הוא לעלות לארץ ולהשתתף בבנינה – סח לחבריו. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה התגייס מרדכי לצבא, לגדוד הקוזאקים הדגיסטני ובסיומה הצטרף לקבוצת משפחות שהתארגנה כדי לעלות לארץ-ישראל. לאחר מסע תלאות דרך קושטא הגיעה הקבוצה ארצה בסוף מארס 1924. בארץ עבד מרדכי תחילה בגידול טבק במושבה סג'רה וכעבור שנה עבר למושבה יבנאל, חכר חלקת אדמה ונטע בה טבק. נסיונו לא עלה יפה ובסוף שנת תרפ"ו עקר לירושלים ובה עבד כפועל פשוט. בראשית 1929 פנה אל ועד שכונת בית וגן והציע עצמו לתפקיד שמירה בשכונה שלא על מנת לקבל שכר שכן, כך אמר: "השמירה העברית היא מן השאיפות שלשמן באתי לארץ". התפקיד אכן נמסר לידיו והוא מילאו בנאמנות ובמסירות. בי"ז באב תרפ"ט (23.8.1920) בתקופת המאורעות התנפלו ערבים מזויינים מן הכפרים הסמוכים עין-כרם ומלחה על בית וגן. מרדכי דאג לסידורי ההגנה ולחילוץ הנשים והילדים ותוך כדי עיסוקו זה נפגע בכדור ונהרג. הניח אשה. זכרו הונצח בספר "יזכור לקדושי תרפ"ט" ובאלבום הזכרון "מלחמה ושלום בארץ- ישראל".