בן-מוחה, ארמונד (ארמון)

בן יוסף וליזה. נולד בשנת תרצ"ד (1934) במרוקו. עלה ארצה בשנת 1956. למד בבית-ספר יסודי בקזבלנקה ואחר-כך למד את מקצוע החייטות. בילדותו התייתם מאמו, וסבתו, אם-אביו, גידלה אותו ואת אחיו. לאחר שעלתה ארצה התיישבה המשפחה באשקלון, וארמונד מצא עבודה במקצועו כחייט-גזרן. באוגוסט 1960 גויס לצה"ל. לאחר הטירונות הוצב לשרת בחיל הכללי, שם הועסק במקצועו. כל משך-שירותו, בו מילא את תפקידו בנאמנות ובשקדנות, דאג ארמונד לאביו האלמן ולשאר בני-משפחתו. לפני שחרורו נשא אישה והקים משפחה. לאחר שהשתחרר משירותו בצבא, התגורר ארמונד עם משפחתו בראשון- לציון. הוא היה מסור מאוד לאשתו ולארבעת ילדיו – אב ובעל למופת. הצטיין בעבודתו והיה אהוב על כל האנשים סביבו. כחייל בכוחות-המילואים מילא את חובתו בכל עת שנקרא לעשות זאת. ביום כ' בחשון תשל"ט (20.11.1978), בעת שירותו במילואים, נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבראשון-לציון. השאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ואח. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "את הפיקוד על היחידה קיבלתי לפני זמן לא רב וטרם היה סיפק בידי להכירו מקרוב, אך משיחות שהיו לי עם חבריו לשירות ומחות-הדעת שהגיעה אלי אודות ארמונד, עמדתי עד-מהרה על תכונותיו הטובות כאדם, כחייל וכחבר".