בן-ישי, אשר

בן שמעון ואסתר. נולד ביום ה' בסיון תשט"ז (15.5.1956) במרוקו. בשנת 1963, בהיות אשר בן שש וחצי, עלתה המשפחה לישראל והופנתה לאשקלון, שם גדל והתחנך תחילה בבית-ספר של החינוך העצמאי ואחרי-כן בביה"ס הממלכתי-דתי 'עוזיאל'. לאחר שעשה חיל בלימודים היסודיים, נכנס לבית-הספר המקצועי-תיכוני 'אורט' וסיימו בהצלחה. הוא בחר במקצוע המכניקה כהתמחות. עוד מגיל צעיר נתגלתה חיבתו לטפל במכשירים שונים. הוא נהג לפרקם עד היסוד, לתקנם ולהרכיבם מחדש. בזכות כישרון זה סייע למשפחה באחזקת הבית על מכשיריו השונים. תפיסתו המהירה ודבקותו בלימודים הקנו לאשר פרסים מטעם המועצה הפדגוגית של בית-הספר. צניעותו והסתפקותו-במועט היו לשם-דבר. תחביבו היחיד היה – הקשבה למוסיקת-פופ בכל עת-מצוא. בטרם יתגייס לצה"ל, עשה אשר מאמצים למצוא עבודה ולעזור בפרנסת משפחתו, שהיו בה מלבדו עוד ארבע אחיות וארבע אחים. באוגוסט 1975 גויס לצה"ל, הוצב לחיל-הרגלים והיה גאה להימנות על חטיבת גולני, בה הגיע לדרגת רב"ט. על שירותו של אשר בצה"ל אנו קוראים במכתבו של מפקד-היחידה למשפחה השכולה: "אשר שירת בגולני למעלה משנתיים-וחצי – באחת היחידות המובחרות שבצבא. בזמן שירותו למד להכיר ולאהוב את הארץ, שלמען הגנתה שילם בחייו. הוא עבר משכי-אימון קשים בחורץ ובקיץ ונטל חלק בפעילות מבצעית לאורך גבולות מדינת-ישראל". בפלוגה היה ידוע כאחד הלוחמים הותיקים והאמיצים שבה. כולם שאלו בעצתו ושמחו להיות בחברתו. מעולם לא התאונן שקשה לו. העריכו מאוד את אישיותו ויכולתו, ושמו היה לשם נערץ בפלוגתו. בזמן שירותו רכש ניסיון קרבי רב והיה לאחד הלוחמים המנוסים והמקצועיים ביחידתו. כולם אהבו אותו כלוחם יעיל, בעל מרץ, תושייה ורוח-התנדבות, שסחפה את כולם בעקבותיו. כאות-הוקרה על הצטיינותו הוא נשלח ליצג את היחידה במפגש עם יושב-ראש הכנסת ביום ט"ו בשבט תשל"ח. אשר נטל חלק בכל פעולה מבצעית מעבר לגבול, שהוטלה על פלוגתו. באימון האחרון נפצע, נחבש וסירב להתפנות. לאחרונה השתתף במבצע ליטני, ומאז סיומו עסק. יחד עם כל יחידתו, בפעילות מבצעית ברמת-הגולן ובדרום-לבנון. ביום שישי, ט"ו בניסן תשל"ח (21.4.1978), שעה שכל בית-ישראל היו מסובים סביב השולחן לסדר-הפסח, יצא עם צוות-קרב מפלוגתו לפעילות-מנע נגד מחבלים בדרום-לבנון. כדרכו הלך ראשון ב'חוד' הכוח. נפתחה אש, ובעקבותיה נפגע אשר ונפל במילוי תפקידו. "נפילתו היכתה בתדהמה את כל יחידתו. חבריו לנשק לא ישכחו אותו. המשפחה איבדה בן ואח יקר, משפחת גולני איבדה חבר, לוחם אמיץ ונערץ. אשרי המשפחה שגידלה וחינכה בן שכזה". אשר הוא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין שבאשקלון, עיר-מגוריו