בן-יוסף, צבי -מנחם
בן סבינה ויוסף דרסלר, נולד ביום כ"ו בניסן תרע"ד (22.4.1914) בעיר סאסוב, פולין. בגיל רך עבר עם משפחתו לווינה. בווינה למד בבית-ספר עממי, עבר לגימנסיה על שם אלברט ובשנת 1932 עמד בבחינות-הבגרות. בעודו ילד ניכר בו כשרון מוסיקלי. בשנים 1934- 1932 למד באוניברסיטה בווינה בפקולטה לאמנות, היסטוריה ומוסיקה, ולמד שנים רבות נגינה בפסנתר וקומפוזיציה אצל המוסיקאי היהודי הידוע קרל פרילינג. בשנת 1934 הצטרף לתנועה הציונית וכדי להכשיר את עצמו לשירות המדינה העברית לעתיד נרשם לאקדמיה הקונסולרית בווינה, ובשנת 1936 הוענקה לו דיפלומה בהצטיינות מיוחדת במקצועות כלכלה, שפות ועיתונות. באותה שנה עזב את בית הוריו האמידים ועלה ארצה כסטודנט באוניברסיטה העברית. בבואו ארצה הצטרף מיד ל"הגנה". צבי ניסה להתקבל למחלקה המדינית של המוסדות הלאומיים אך לא עלה בידו ולכן החליט להשתלם במדעי-היהדות. אחר-כך, בשנת 1938, יצא לקבוצת קרית ענבים, וגם השתתף בהקמת מעלה החמישה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה והפסקת משלוח הכספים מחוץ-לארץ נאלץ צבי להתפרנס מנגינה בבתי-קפה. בשנת 1940 התנדב לצבא הבריטי ולמעלה משנתיים שירת בארץ ובצפון-אפריקה. תמיד נדחף לקווים הראשונים. מפקדיו מצאו שכשרונותיו המוסיקליים עשויים להביא תועלת בתפקיד אחר, ודרשו ממנו להצטרף ללהקת בידור צבאית "אנס"א". צבי סירב ולא נענה עד שהוקמו הבריגדה היהודית ולהקתה האמנותית. מששוחרר מהבריגדה, במאי 1946, החל צבי לעבוד במחלקה המוסיקלית ברדיו ירושלים. ואז החלה תקופה קצרה של יצירה מוסיקלית רצינית ומרוכזת שבה חיבר את שיריו. צבי חיבר מנגינות לשירי ביאליק, טשרניחובסקי ומשוררים אחרים, וכן גם שירי לכת צבאיים. רבות ממנגינותיו הלביש במלים שלו. ניסה את כוחו בקומפוזיציה וכתב, בין השאר, סונטה לקלרנית. הגה את הרעיון לחבר קונצרט לכינור. מנגינותיו מושרות בכל הארץ, ובייחוד ידועה המנגינה "יש לי כנרת". הוא שר את חייו, וחי ונלחם כפי ששר. ב-29.11.1947, יום החלטת עצרת האו"ם, הפסיק את פעולתו ברדיו והתמסר לתפקידיו ב"הגנה". כלוחם היה פעיל בעיקר בירושלים וסביבתה. בשעת הקרב בגוש עציון היה מפקד מחלקה במנזר הרוסי. ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948) ערכו כוחות הלגיון הערבי והמוני בלתי סדירים התקפה כבדה על הגוש. אחד היעדים הראשונים היה המנזר הרוסי, הסמוך לכביש. כשלא ניתן להחזיק במקום החלו הלוחמים לסגת. בשעת הנסיגה נפצע פצע אנוש. חבריו מספרים שברגעיו האחרונים שר את שירו: "ואם בקרב אפולה, / רע, את נשקי לנקמתי תטולה. / הסו! אל דמע – אנחנו, הלאה המשכנו!" צבי נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) בקרב הגדול על גוש עציון. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים עם יתר חללי הגוש. לזכרו נקבע פרס לחיבור מוסיקלי מובחר שיינתן מדי שנה על-ידי הוועד להנצחת זכרו, אגב קונצרט מיצירותיו.
