בן-יוסף (ג’זביאניש), אברהם

אברהם, בן לאה וישראל, נולד ביום כ"ט בטבת תשט"ו (23.1.1955) בלוגניץ שבפולין ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. הוא למד בבית-הספר היסודי "פינסקר" בקרית-אתא ובבית-הספר התיכון-מקצועי "אינטר" בקריית-חיים. אברהם היה תלמיד חרוץ ואהוב מאוד על מוריו ועל חבריו לכיתה. הוא היה שקט, נעים הליכות ורכש ידידים בקלות ובמהירות. מתמיד היה חובב ספורט ונהג לשחק בכדורגל עם חבריו לשכונה. קשר מיוחד וחזק היה לו עם הוריו, ולאחר שאחותו נישאה ועזבה את הבית, היה מבלה בחברתם שעות רבות. תמיד היה חוזר ומדגיש כי לעולם לא יוכל לעזוב אותם או להיפרד מהם לזמן ממושך. בין חבריו נודע אברהם כנער אופטימי ועליז, האוהב להשתתף במסיבות ובפגישות חברה שבהן היה תמיד היוזם והמארגן. אברהם גויס לצה"ל בראשית מאי 1973. לאחר הטירונות נשלח לשרת ביחידה של משמר הגבול. השירות במשמר הגבול לא היה אהוב עליו והוא לא מצא את מקומו בין אנשי היחידה. לכן ביקש להעבירו לאחת מיחידות צה"ל. בקשותיו החוזרות ונשנות נשאו פרי והוא הועבר לאחת מיחידות הנח"ל. אולם זמן קצר לאחר מכן בראשית מרס 1974 נפצע קשה בתאונת דרכים סמוך לבית הוריו. הוא אושפז בבית-החולים רמב"ם וכעבור חמישה ימים, ביום כ' באדר תשל"ד (14.3.1974), מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-אתא. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אברהם ז"ל, אשר נספה בתאונת דרכים, היה אהוב ואהוד על חבריו ועל מפקדיו כאחד. במותו אבד לנו חבר ורע".