בן-יהושע, איל

בן דליה ושמשון, נולד ביום ז' באלול תשכ"ד (15.8.1964) ברחובות. איל – אייליק בפי אוהביו – למד בבית-הספר היסודי ע"ש שפרינצק ברחובות, ובבית-הספר "מבואות" בבאר-טוביה. את חטיבת הביניים סיים בקריית-אונו ואת לימודיו התיכוניים עשה בארה"ב. איל בלט מילדותו ביפי תוארו. פניו היו עדינות במיוחד ובהבעתו הייתה רגישות רבה אל הסובב אותו. בתקופת חייו ברחובות השתתף בחוג לסיור ובו מימש את אהבתו לטבע ולנוף. הוא היה חבר בתנועת הצופים ברחובות ואחר-כך בקריית-אונו, בה גם קשר קשרי ידידות אמיצים עם חברים, שאותם נהג לשעשע במעשי קונדס ושובבות. באותה תקופה אהב ספורט, ובייחוד הצטיין בשחייה. את בית-הספר התיכון סיים, כאמור, בארה"ב. הוא נסע אל אמו, שנפרדה מאביו כמה שנים לפני-כן ושבה אל הוריה. בשנת לימודיו האחרונה חזר לגור עם אביו ומשפחתו, שהיו בשנת שבתון בפלורידה. בארה"ב שילב איל לימודים בעבודה בגננות עם חבר יהודי מכיתתו. היה בכך משום המשך למסורת של המשפחה, שהכתה שורשים בחקלאות באדמת באר-טוביה. זמן מה נסחף אחרי הרעיון "לעשות מיליונים", אך כשסיים את לימודיו בארה"ב נטש איל את תוכניתו זו והחליט לחזור לארץ, לשרת בצה"ל ולבטא בדרך זו את זהותו הישראלית. בשיחות עם חברים, הוא מתח ביקורת על הריקנות בחיי הנוער האמריקני, הכרוך אחר כסף ובילויים. איל ראה חובה לעצמו לשוב ארצה במלחמת שלום הגליל ושאף לשרת ביחידת צנחנים. למורת רוחו שובץ בבסיס גדנ"ע בשדה-בוקר ושם התאמץ להוכיח, שהוא מתאים לשירות ביחידה קרבית, כדי שיועבר אליה. הוא זכה למחמאות ממפקד הפלוגה שלו בבסיס הטירונים והיה חניך מצטיין במחלקתו. איל גילה באותה תקופה כוחות נפש מיוחדים. הוא מילא תפקידו כאפסנאי וכאחראי על התברואה בצורה מושלמת, אף על פי שלא רצה בתפקיד זה. איל התחבב על אנשי הסגל ועל החניכים גם יחד. בשלב זה החל להשלים עם תפקידו, והשתכנע שאפשר לשפר דברים בכל תחום שאדם מופקד עליו. הוא התכונן למסלול של קצונה בנושא שהיה אחראי לו, מתוך הכרה בחשיבותו ובחיוניותו בצה"ל. ביום ט"ו בכסלו תשמ"ה (8.12.1984) נפל איל והוא בן 20. איל, שכל-כך הצטיין כחבר, נהרג בתאונת-נשק על-ידי חברו הטוב בבסיס הגדנ"ע בשדה בוקר. איל הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בבאר-טוביה. הניח הורים וארבעה אחים ואחיות. מפקד מחנה הגדנ"ע במקום שירותו אמר עליו: "עמדה לך הזכות להיות שותף מלא במשימה של חינוך הדור הצעיר להגשמה חלוצית וציונות, ולשמירה על חלקתו הקטנה והטובה של עם ישראל, פה בארץ-ישראל, ועשית זאת בצורה הראויה לשבח. כעלם רך שנגדע בדמי ימיו, הספקת בפרק זמן קצר לפעול באיכות גבוהה, ביושר ובדבקות, שרבים אחרים היו רוצים לעשות". תכונה מרכזית הייתה לו – לרכוש חברים בכל מקום. וכך כתב לו חבר בברכה ליום הולדתו: "אשרי אלה שחוננו בסגולה לרכוש ידידים, שכן זו מתנת אל נעלה ביותר. היא מקפלת בתוכה דברים רבים, אך מעל הכל את היכולת לחרוג מן האנוכיות, ולהעריך את כל אשר יקר ואצילי בזולת" (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)