בן-יהודה, יואל
יואל, בן מרים ויעקב, מוותיקי פרדס-חנה, נולד ביום י"ח בתמוז תשי"א (23.8.1951), ולמד בבית-הספר היסודי "ישורון" בפרדס-חנה ובישיבת בני-עקיבא "בית-שמואל" בחדרה. הוא סיים את לימודיו במכללה האזורית "מנשה". יואל היה נער שקט ועדין, אך לעתים גם שובב כהלכה. בזכות שקדנותו, כושר הזיכרון המצוין שלו ותבונתו, נהיה תלמיד מעולה, שהיה אהוב על מוריו ועל חבריו לכיתה. בתקופת הלימודים בישיבה עבד במקומות שונים, ובכסף שהשתכר רכש לעצמו ספרי קריאה ולימוד. אחד מתחביביו, שנהג להקדיש לו את מרבית שעות הפנאי שלו, היה מלאכת-יד. הוא התמחה בהרכבת רהיטי-עץ ובנה בבית-הוריו מזנון, ספרייה, תקליטייה, שולחנות וכסאות. אף הכתיבה הייתה חביבה עליו ובמשך תקופה ארוכה העלה את רשמיו ואת חוויותיו על הכתב והיה נוהג לשגרם כמכתבים לחבריו ולבני משפחתו. הוא היה נער עליז וחברותי, בן מסור להוריו ופעיל בחברה. יואל גויס לצה"ל במחצית מאי 1969 והתנדב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מפקדי טנקים, נשלח לאחת מיחידות חיל השריון בדרום. יואל אהב מאוד את החיים בצבא. הוא היה חייל מעולה ועד מהרה התחבב על מפקדיו. בשיחות עם חבריו ליחידה נהג להעלות על נס את חשיבות הדיוק, הניקיון והתיאום, כדי להגיע לביצוע מעולה במשימות צבאיות. בשל דבקותו במילוי המשימות שהוטלו עליו, זכה בפרס הראשון בתחרות שנערכה בין אנשי יחידתו. בתקופת השירות הצבאי השתדל מאוד שלא להדאיג את הוריו. הוא הקפיד לשמור על קשר מכתבים, הרבה לבקר בבית ומעולם לא התלונן לפניהם על קשיים. בחופשותיו נהג לצאת לטיולים ברגל עם חבריו ליחידה, שכן היה חובב טבע מושבע ולהוט אחר מראות ונופים. במחצית מאי 1972 סיים יואל את שירות החובה ויצא לחיים האזרחיים. הוא השתלם בקורס תכנות-מחשבים והחל לעבוד כמנהל פרויקט של הקמת מבנים גבוהים בחדרה. יחד עם העבודה למד בקורס הנדסאים כדי להתכונן ללימודים בבית-הספר להנדסאות-בניין בטכניון. הוא מצא סיפוק רב בעבודתו, ורכש לו ידידים רבים, שהעריכו אותו ושבחוהו על אחריותו ועל מסירותו לעבודה. בפרוץ מלחמת יום-הכיפורים מיהר יואל להצטרף אל יחידתו בחזית סיני. הוא השתתף בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית ובפריצת הדרך אל התעלה. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (16.10.1973), נפגע בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפרדס חנה. השאיר אחריו הורים, וארבע אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יואל היה חייל, מפקד וחבר לדוגמא. במרצו, ביוזמתו ובטוב-לבו, סחף אחריו את כל צוותו וחבריו, בכל משימה אשר הוטלה עליו".
