בן-יהודה, יהודה (דידי)
בן מרים ואבנר, נולד ביום י"ח בסיוון תרצ"ג (12.6.1933) בטירת שלום, מושב של יוצאי תימן הסמוך לנס ציונה. הוא למד בבית- הספר היסודי בנס ציונה ובתום לימודיו אלה עבר ללמוד בבית- הספר המקצועי "שבח" בתל-אביב. היה הבכור בחמישה ילדים ועל אף גילו הצעיר היה פעיל מאוד לצד אביו בכל הנוגע לביטחון האזור שאביו, אבנר, היה מפקדו. הוא ואחיו מתתיהו, הצעיר ממנו בשנתיים, פעלו כקשרים בין העמדות ודידי סיים בהצטיינות קורס מדריכי קשר ואימוני פרט. כשחזר מהקורס אירגן במושב את כיתת הקשר. ביום כ"ז בסיוון תש"ח (4.7.1948), בהיותו בן 15, יצא דידי עם אביו ואחיו מתתיהו לבדוק פגז מרגמה שנחת על גבעת קוביבה, לא הרחק מטירת שלום, ולא התפוצץ. הפגז, שנחת שם בעת הקרבות לבלימת המצרים, התפוצץ בידי אביו שניסה לפרקו וגרם למותם של השלושה. הם הובאו למנוחת עולמים בבית-הקברות בנס ציונה. דידי השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח. אחת מאחיותיו אמרה על אחיה שכאשר צעדו יחדיו בחוצות המושב אנשים ברכו אותם באומרם שאלוהים לא יפריד ביניהם לעולם, והנה הפכה הברכה לקללה